אלברטוס ומרגרטה הוורקורט (Albertus & Margaretha Haverkort) התגוררו עם חמשת ילדיהם בעיירה Sassenheim במרכז הולנד. אלברטוס, שהיה חבר בקבוצת מחתרת מקומית הולנדית, פעל בין היתר למצוא מקומות מחבוא ליהודים. הוא הסתיר שישה יהודים בבית משפחתו ודאג לכל צורכיהם. ביוני 1943 נעצר אלברטוס בשל פעילותו המחתרתית, הוא הובא למחנה הריכוז VUGHT ואחרי עינויים קשים הוצא להורג באוגוסט 1944.
לארבעה מן היהודים שהסתתרו בבית המשפחה (שמתוכם ידוע לנו רק שמו של יו קרפ [Jo Karp]) נמצאו מקומות מסתור חלופיים. לשניים הנותרים, אידה ואברהם פרבר, לא נמצא פתרון ומרגרטה הוורקורט הסכימה שימשיכו להסתתר בביתה על אף הסיכון הגדול. אברהם ואידה הסתתרו בבית המשפחה עד תום המלחמה ומרגרטה הוורקורט דאגה לכל צורכיהם. גם הניצול יו קרפ, שברח אחרי מעצרו של המציל, משבח בעדותו משנת 1948 את היחס שקיבל בבית משפחת הוורקורט. יו קרפ נפטר בשנות השבעים.
בשנה האחרונה מצא בנם של המצילים, הנק הוורקורט, הנמצא אתנו כאן, בבית הוריו תעודת הוקרה של קרן קיימת לישראל (קק"ל) שציינה שעץ נhטע בארץ מיד לאחר המלחמה על שמו של אלברטוס הוורקורט. העץ ניטע בידי אברהם פרבר והוא מוקדש ל"עזרה שהעניק הוורקורט בימים החשוכים של הכיבוש הנאצי".
הבן החליט לנסות לאתר את משפחת פרבר באמצעות מכרה – הגב' רות דה-יונג, הנמצאת אתנו כאן. הגב' דה-יונג פרסמה מודעה בעיתון של הקהילה ההולנדית בישראל. אליס פרבר ליברמן, בתם של אברהם ואידה פרבר, קראה את המודעה ויצרה קשר עם משפחת הוורקורט. מעגל של שנים נסגר.
על סמך חומר הראיות בתיק, כולל עדות של בת הניצולים אליס פרבר שחזרה מן המחנות ומצאה את הוריה בבית המצילים, החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם, בישיבתה מיום 2 בינואר 2005, להעניק לאלברטוס ומרגרטה הוורקורט את התואר של חסידי אומות העולם.
