פנג-שאן הו (Feng-Shan Ho), שהיה הקונסול הכללי של סין בווינה בשנים 1938-1940.
לאחר סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית במרס 1938, 185,000 היהודים שהתגוררו שם דוכאו בשלטון של טרור. בד בבד הופעל עליהם לחץ כבד לעזוב את המדינה, ולשם כך דרשו הנאצים כרטיס אנייה או אשרת כניסה למדינה אחרת. אולם בוועידת אוויאן באפריל 1938 סירבו אומות העולם להקל את מדיניות ההגירה המגבילה שלהן.
פעולתו של הו היתה יוצאת דופן בהשוואה לעמיתיו הדיפלומטים. הוא הנפיק אשרות כניסה לשנחאי לכל דורש, גם למי שביקשו לנסוע למקום אחר אך נזקקו לאשרת כניסה כדי לעזוב את גרמניה הנאצית.
רבים מהאנשים שהו עזר להם אכן הגיעו לשנחאי, באנייה מאיטליה או דרך היבשה מברית המועצות. רבים אחרים השתמשו באשרת הכניסה כדי להגיע ליעדים אחרים, כמו הוריו של ד"ר ישראל זינגר, כיום המזכיר הכללי של הקונגרס היהודי העולמי וסגן יושב ראש מועצת יד ושם, שנסעו לקובה. אחרים הגיעו לארץ ישראל, לפיליפינים ולמקומות אחרים. אריק גולדשטאוב, שכעת מתגורר בקנדה, סיפר איך ביולי 1938 קיבלה כל משפחתו אשרות כניסה לסין לאחר שעשתה "ימים, שבועות וחודשים בקונסוליות ובשגרירויות שונות בניסיון להשיג אשרות כניסה לי, להוריי ולקרובינו - כעשרים אנשים לילית-סילביה דורון, שכעת מתגוררת בישראל, סיפרה איך פגשה את הו במקרה כאשר שניהם צפו בהיטלר נכנס לווינה ב-11 במרס 1938 תוך התקפות פיזיות על יהודי העיר: "הו, שהכיר את משפחתי, ליווה אותי הביתה. הוא טען שבזכות מעמדו הדיפלומטי לא יעיזו לפגוע בנו כל עוד הוא שוהה בביתנו. הו המשיך לבקר אצלנו בבית בקביעות כדי להגן עלינו מהנאצים". כאשר קרל, אחיה של דורון, נעצר ונלקח למחנה דכאו, הוא שוחרר בזכות אשרת כניסה שהוציאה הקונסוליה הסינית. דורון ואחיה עזבו את וינה בשנת 1939 ועלו ארצה.
הבהלה לאשרות הכניסה גדלה לממדים של פניקה בנובמבר 1938, סמוך לליל הבדולח, כאשר אלפי יהודים נשלחו למחנות הריכוז ושוחררו רק אם קרוביהם סיפקו אשרות כניסה או כרטיסי נסיעה ליעדים אחרים. גרדה גוטפריד קראוס המתגוררת בקנדה סיפרה שלאחר ליל הבדולח חיכה בעלה בתור ארוך כדי להיכנס לקונסוליה הסינית. כאשר ראה מכונית מתקרבת לשערי הקונסוליה, הוא דחף את טופס הבקשה שלו מבעד לחלון. "נראה שהקונסול הכללי קיבל אותו, כי אז קיבל בעלי שיחת טלפון ובעקבותיה את אשרות הכניסה".
הו סירב למלא אחר הוראות הממונה עליו, השגריר הסיני בברלין צ'ן ג'י, שמתוך תקווה לחזק את הקשרים בין סין לבין גרמניה אסר עליו להוציא אשרות כניסה בממדים כה נרחבים, שהגיעו למאות ואולי לאלפים. על אף שלא נדרשו אשרות כניסה כדי להיכנס לשנחאי, הן היו הכרחיות ליהודים שביקשו לעזוב את גרמניה הנאצית. ההערה השלילית שנרשמה בתיקו האישי של הו במשרד החוץ הסיני בשנת 1939 הייתה קשורה ככל הנראה לאי-ציותו לממונה הישיר עליו, השגריר בברלין, בעניין אשרות הכניסה.
לאחר קריירה דיפלומטית ארוכה יצא הו לגמלאות בשנת 1973 ונפטר בשנת 1997, בן תשעים ושש. רק לאחר פטירתו החלו לזרום ליד ושם עדויות מניצולים שניצלו בזכותו. לאחר בדיקה קפדנית החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם בשנת 2000 להכיר בפנג-שאן הו בתור חסיד אומות העולם בגין אומץ הלב האנושי שבהוצאת אשרות כניסה לסין ליהודים בווינה למרות הוראות הממונה הישיר עליו.
