יוסף ואנה קאראסק 

באפריל 1944 גורשו לאושוויץ יהודי הכפר אוקורמזו (Okormezo) שברוסיה הקרפטית. בין המגורשים היה נער בן 13 בשם גיולה רפפורט (Gyula Rapaport), לימים גדליה רף, שהצליח לשרוד את הסלקציה באושוויץ והושאר במחנה. בסוף דצמבר 1944 הועבר הנער יחד עם אחרים למחנה עבודה קטן בשם ברגה במזרח גרמניה שם נשאר עד אפריל 1945. אז נשלח לצעדת מוות יחד עם כ- 1,500 איש, צעדה אותה שרדו עשרות בלבד. בהגיע השיירה לקרבת הכפר קרצ'וב (KRECOV) שבדרום צ'כיה, הצליחו גדליהו וחברו אדולף ספינקה לחמוק מן השיירה, התדפקו על דלת החווה הקיצונית בכפר וביקשו מחסה. האיכר יוזף קאראסק (Jozef Karasek) הסתיר את הנערים במתבן שבחוותו ודאג לספק להם מזון ולבוש. קאראסק ידע שהנערים הינם יהודים, אך ציווה עליהם להתחזות לפליטים מאוקראינה ורומניה. מידי בוקר צייד קאראסק את הנערים במזון ושילח אותם עם הפרות למרעה. קאראסק היה מודע לסכנה הגדולה בהסתרת יהודים, במיוחד לאור העובדה שמדי פעם עברו בכפר חיילים גרמנים וערכו סריקות, ושבבית הספר של כפרו שוכנו גרמנים פליטים ממזרח גרמניה.

קאראסק ואשתו פעלו מתוך מניעים הומניטאריים ושלא על מנת לקבל תמורה. הנערים גדליהו ואדולף שרדו את המלחמה ושוחררו ע"י הצבא הרוסי. על אף שחרורם נשארו הנערים אצל משפחת קאראסק ועזרו להם במשך העונה החקלאית הבוערת עד אמצע מאי 1945.

בשנת 2004 הוענק למצילים יוסף ואנה (Anna) קאראסק התואר חסידי אומות העולם.