קלאס והנדריקה ון-דר קנופ (Klaas & Hendrika Van Der Knoop) ומשפחת דינגסדך (Dingsdag) התגוררו בשכנות באמסטרדם בהולנד.
סלין (לימים צילה) דינגסדך והנדריקה היו בקשרי חברות קרובים, ויחדיו היו חברות בתנועת הנוער הסוציאליסטית AJC.
עם תחילת גירוש יהודי אמסטרדם בקיץ 1942 החליטו אחותה של סלין- מריאן ובעלה לואי שלא להתייצב ל "עבודה במזרח" אלא לברוח ולחפש מסתור. על מנת להקל עליהם במציאת מקום מסתור הסכימו הנדריקה וקלאס ואן-דר קנופ לקחת את בנם אלכסנדר, בן השלוש. מריאן ולואי הצליחו למצוא מקום מסתור, אך בעקבות הלשנה הם נתפסו ונשלחו אל מותם. הנדריקה וקלאס לימדו את אלכסנדר להציג את עצמו כבן למשפחת ואן-דר קנופ וכך היה מציג את שמו בפני זרים. בני הזוג אף הצליחו לרשום אותו במרשם התושבים בעירייה בשם משפחתם.
גם סלין, שהצטרפה לקבוצת מחתרת, מצאה מקלט בביתה של משפחת ואן-דר קנופ, שם הסתתרה במשך תקופות שונות. סלין אף השתמשה בתעודת הזהות של הנדריקה, בה הוחלפו התמונות. התעודה אפשרה לסלין להתנייד והצילה את חייה פעמים רבות.
באמצע המלחמה היתה הנדריקה בהריון ועברה להתגורר, לשמירת הריון, בבית הוריה. אלכס ילדם של מריאן ולואי נשאר בבית בהשגחתה של דודתו סלין.
ביתם של בני הזוג ואן-דר קנופ היה פתוח כל העת בפני יהודים שנזקקו למסתור לתקופות שונות. אחרי המלחמה הועבר אלכס לבית יתומים יהודי – "בית דינה" עד שעלה ארצה יחד עם סלין בשנת 1947.
ב-22 באוקטובר 2006 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם להעניק לקלאס והנריקה ואן-דר קנופ ז"ל מהולנד את התואר של חסידי אומות העולם.
ב-6.6.2007 נערך טקס הענקת התואר ביד ושם. בת המצילים מריאן בודן ואן-דר קנופ, קיבלה בשם הוריה את האות והמדליה.
