1/6
באדיבות אלימלך גרוס
לפני המלחמה חיו קז'ימייז וזופיה קורץ בעיר טשביניה שבמחוז קרקוב. הם היו ידועים בחיבתם ליהודים ובהתנגדותם הגלויה לאפליה נגדם. קורץ שהיה קצין בצבא הקבע הפולני ואשתו היו שייכים לאליטה הפולנית של עירם, והודות להשקפותיהם המתקדמות כיבדו אותם גם יהודי המקום.
באוקטובר 1943 הגיע אל בית משפחת קורץ יששכר מנדלבאום, יהודי מטשביניה, סוחר עצים אמיד ומזכיר הקהילה היהודית לשעבר. בתקופת הכיבוש הנאצי היה יושב ראש היודנראט של טשביניה. הוא ברח ממחנה עבודות כפייה באזור והתחנן בפני בני הזוג קורץ שיעזרו לו ויתנו לו מחסה. בלא לבקש תמורה קיבלו בני הזוג קורץ את מנדלבאום אל ביתם כחבר, רק מתוך אהבתם העמוקה לבני אדם.
כעבור מספר חודשים אמרו להם שכניהם כי הם יודעים שבביתם מסתתר יהודי. למרות הסכנה שנשקפה לחייהם ולחיי היהודי שנתנו לו מקלט, לקחו בני הזוג קורץ את מנדלבאום לשדה מחוץ לעיר. הם חפרו עבורו מקום מסתור באזור בו היה נהוג להשליך פסולת פחם מבתי החרושת באזור. המחבוא היה מוסווה היטב ובני הזוג קורץ ביקרו את מנדלבאום מדי יום, הביאו לו מזון ודאגו לעודד את רוחו.
מנדלבאום שוחרר בינואר 1945 ולאחר זמן מה עלה לארץ ישראל.
ב-1 ביולי 1992 הכיר יד ושם בקז'ימייז-מריאן קורץ ובאשתו זופיה כחסידי אומות העולם.
