תצהיר של לאונרד פריידל, חקלאי, יליד 13.11.1892, בארנסבך (Ernsbach), מתגורר בארנסבך:

היינריך ליסט, אנוכי ופולני בשם קלאק עבדנו יחד ביער. לפני שבועיים לערך – איני זוכר את התאריך המדויק – הפולני קלאק ספר לי שהוא רב עם ליסט על מזון. בין השאר, הפולני סיפר שליסט מחביא בביתו איש זר. הוא הוסיף שהאיש מסתתר בביתו מאז נובמבר 1941. מבלי לתת על כך את הדעת, אמרתי לפולני שככל הנראה מדובר ביהודי. הפולני ענה: "כן. גם אני חושב. הוא נראה כמו יהודון." הוא גם אמר שלזר יש שער שחור ושפם. למחרת הוא אמר לי שעל בגדיו התחתונים של הזר היו ראשי התיבות FS . את כל זאת סיפרתי למשפחתי בשעת ארוחת הערב. כלתי הגיבה שראשי התיבות מייצגות ככל הנראה את השם פרדיננד שטראוס. אחרי זאת ביקשתי מן הפולני לשאול את ליסט אם הוא מכיר את סוחר הבקר אמיל שטראוס... הפולני סיפר לי שהזר נהג לאכול את ארוחותיו יחד איתם. כששאלתי אם אנשים אחרים באו אל בית המשפחה הוא ענה שבכל פעם שדלת הבית נפתחה, הזר היה נמלט לתוך אחד החדרים. הוא אף סיפר שראה את הזר פעם אחת יושב בתוך ארון. ביום חמישי או שישי האחרון הפולני סיפר לי שהיהודי נעלם. מיד אחר כך סיפר שהיהודי הופיע בערב, ושוב נעלם בבוקר. האם האיש הזה נמצא פה כרגע או לא, אינני יודע. אני מעוניין להוסיף שאחותה של גברת ליסט, גברת וייראוך (Weyrauch), המתגוררת בארנבך, עבדה משך שנים רבות אצל המשפחה היהודית המפוקפקת. למשפחת היהודי הייתה חנות בבעלותה במיכלשטט ומשפחת ליסט נהגה לערוך קניות במקום.

הצהרתו של היינריך ליסט

אני מודה שאירחתי בביתי את היהודי פרדיננד שטראוס מנובמבר 1941 ועד לפני 8 ימים. היהודי המדובר הגיע אליי לארנסבך בבוקר אחד באמצע נובמבר 1941. באותו יום עבדתי בשדה. אשתי היתה בבית והכניסה אותו. כאשר חזרתי, שאלתי אותו מה הוא מתכוון לעשות כאן. הוא אמר לי שדודו, אדולף שטראוס, שהתגורר בפרנקפורט, מת וכי דודתו הרעילה את עצמה. מאחר ונותר לבדו, החליט לבוא אלינו למספר ימים. אינני יודע את שם הרחוב בפרנקפורט בו דודו היה מתגורר. אני יודע שאביו היה חי במיכלשטט. לאחר מות אביו, אמו עברה לגור באמריקה. אינני יודע בדיוק מתי זה קרה. אני יודע שזה היה אחרי עליית המפלגה הנאצית לשלטון. מכיוון שהיו לי עסקים עם שטראוס לפני עליית הנאצים לשלטון ומכיוון שגיסתי, קטרינגה וייראוך שגרה בארנסבך, עבדה אצל משפחת שטראוס במשך שנים רבות, קניתי מצעים ורהיטים מאמו של היהודי לפני שהיא עזבה. לאחר שאמו עזבה, פרדיננד עבר לגור אצל דודו בפרנקפורט. בתקופה שבין מעברו לפרנקפורט לבין היום בו הופיע בביתי באמצע נובמבר 1941, לא היה לי כל קשר איתו. קצת לפני חג המולד 1941, פרדיננד נסע שוב לפרנקפורט. ערב אחד, זמן קצר אחרי תחילת השנה האזרחית, הוא חזר יחד עם עובד שלי, ווייצ'יק קלאק. הרשיתי לו להישאר עד ה-16 במרץ 1942. הוא אמר לי שהוא מתכנן לחזור לפרנקפורט.

שאלה: כיצד ייתכן שהפועל הפולני שלך יכול היה לספק מידע מדויק כל כך על פרדיננד שטראוס?

תשובה: הפועל שלי והיהודי נהגו לאכול יחד על שולחננו. כמישהו היה מגיע, הוא היה נעלם לתוך החדר הסמוך. בימים הוא היה נשאר בחדרים שלנו. הוא לקח חלק בכל הפעילויות היומיומיות בביתנו – הוא האזין לחדשות ולמוזיקה ברדיו. הוא לא האזין לשידורי רדיו זרים. הוא מעולם לא השמיע הערות מעליבות באוזניי או באזני אשתי. אינני זוכר אם הוא קרא את העיתונים או לא. את רוב זמנו בילה בקריאת ספר שהביא עמו. עד כמה שאני יודע הספר היה באנגלית. הוא ישן לבדו בחדר.

שאלה: מדוע נתת ליהודי פרדיננד שטראוס להיכנס לביתך והמשכת להסתיר אותו?

תשובה: מפני שהכרתי אותו מאז שהיה ילד והוא נותר לגמרי לבדו.

שאלה: מדוע לא הסגרת אותו לידי המשטרה?

תשובה: אינני בקיא בכל ההוראות והצווים, ולא ידעתי שעליי לדווח על מקום שהותו למשטרה. לא אירחתי אותו מתוך מניעים חתרניים. אפשרתי לו להישאר פשוט כי ריחמתי עליו ובגלל שהכרנו אותו היטב בעבר והיו לנו קשרים עסקיים טובים איתו.