סרגיי מטרבלי 

אמיל ציגל התגורר עם משפחתו בעיר דנייפרפטרובסק (Dnepropetrovsk) שבאוקראינה. עם פלישת הגרמנים לברה"מ פונתה משפחת ציגל מזרחה והשתקעה בעיר קיסלובודסק (Kislovodsk) שבקווקז הצפוני. קיסלובודסק נכבשה על ידי הגרמנים ב-10 באוגוסט 1942. מספר ימים לאחר מכן פנה אל אמיל מכרו סרגיי מטרבלי (Sergey Metreveli)  והציע לו להתלוות אליו במסעו לגרוזיה, לכפר הולדתו אוטסרי (Utseri) שנמצאה באזור שלא נכבש. מטרבלי הציע זאת לאמיל מכיוון שידע על הסכנה הצפויה לציגל בהיותו יהודי. הוא עצמו היה חייב לברוח מקיסלובודסק כיוון שהיה קומוניסט והיה בעצמו בסכנה.

ב-22 באוגוסט יצאו סרגיי מטרבלי, אמיל ועוד שלושה מבוגרים לכיוון ההרים. הקבוצה הלכה במשך 16 יום עד אשר הגיעו לכפר מולדתו של מטרבלי הנמצא במיקום גבוה בהרי קווקז (סך הכל מרחק של 486 ק"מ). בדרך אמיל חלה במלריה וטופל במסירות ע"י מטרבלי. באוטסרי הושאר אמיל החולה בבית הוריו של מטרבלי ואילו שאר חברי הקבוצה המשיכו הלאה לטיביליסי, בירת גרוזיה, שם התגייסו לצבא האדום. בהיותו באוטסרי קיבל אמיל ציגל את הידיעה המרה כי כל יהודי קיסלובודסק וביניהם הוריו, גורשו לעיר מינרלני וודי (Mineralnye Vody), והוצאו להורג ב-9 בספטמבר 1942.

ציגל התגייס לצבא האדום בפברואר 1943 ולחם עד סוף המלחמה. אחר כך נשאר בצבא הקבע. הוא שמר על קשר עם מטרבלי עד למותו וכעת שומר על קשר עם בנו. בשנות ה-90 עלה לישראל.

ב-30.5.2004 החליטה הוועדה לציון חסידי אומות העולם להעניק למציל סרגיי מטרבלי את התואר של חסיד אומות העולם.