יונאס ואנטונינה פאולביציוס וילדיהם קסטוטיס ודנוטה 

יונאס פאולביציוס (Jonas Paulavicius) ומשפחתו הסתירו בימי המלחמה כמה עשרות יהודים ושבויי מלחמה רוסים בבונקרים בקרבת ביתם. אף קבוצת ניצולים לא ידעה על הימצאותן של קבוצות אחרות כדי שלא יוכלו לספר, גם לא בשעת עינויים, על הקבוצות האחרות.

בביתו הסתיר יונאס נער יהודי, בנו של ידיד משכבר הימים, שלא ידע על קיום הבונקרים. בנוסף אסף יונאס יהודים בכל מקום אפשרי - ביערות ועל שפת הנהר. הוא ביקש מאחד הניצולים שיביא אל ביתו יהודים מלומדים ובעלי מקצועות שונים כדי להבטיח שאחרי המלחמה תהיה לקהילה היהודית מנהיגות רוחנית ראויה לשמה, מנהיגות שתדע לשקם את העם. לאחר המלחמה עזר לניצולים להבריח את הגבולות ולהפליג לארץ ישראל ולאמריקה.

יונאס נרצח בידי ליטאים פשיסטים. הם לא סלחו לו על שהציל יהודים כה רבים (דבר שלא שמר בסוד).

ניצוליו כיבדו את זכרו בנטיעת עץ ביד ושם, חידשו את הקשר עם אשתו ובנו אחרי 40 שנה והביאום ארצה לפגישה מרגשת.