מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

חנה רודוביץ' (רייס)

אוקראינה

ארץ מוצא:  פולין  
מקום ההצלה: לבוב - Lwow  (כיום אוקראינה)  
תאריך לידה: 19.09.1911
תאריך פטירה: 14.02.2005 
מקום מגורים בארץ:  בת ים  
מקום קבורה: בית העלמין קריית שאול תל-אביב    
מיקום הקבר: קישור למפה 

תמונות
מסמכים

ביולי 1942, כשהעובדים היהודים בשדה התעופה הצבאי ליד לבוב שבפולין (כיום אוקראינה) החלו להישלח למחנה הריכוז ינובסקה, יצר עובד יהודי בשם איגנצי רדוונסקי Ignacy) Radwański)) קשר עם חברתו, הלנה ביאלץ' (Bielec), וסיפר לה על המצב.    

 ביאלץ' הציעה לעזור לו לברוח, וכבר ביום המוחרת, הצליח איגנצי לחמוק לצד הארי של העיר יחד עם עוד שישה חברים: מאיר רייס, שהיה חברה של אנה רודוביץ', אלי גלייך (Glajch), אברהם דיקר, לייב דרוקייר, שלמה קין ופייגה דרוקר.  
 
ביאלץ', יחד עם חברותיה חנה רודוביץ' ומריה סרבניאק (Srebniak), מצאו מקלט עבור שבעת היהודים בביתה של של חנה שברחוב סלונצ'נה 3 באחד מפרברי העיר. שם, מתוך מניעים הומניטריים טהורים, הן דאגו לכל צורכיהם ושמרו על ביטחונם. היהודים המוסתרים שילמו רק עבור הוצאות המזון שמסופק להם, והמצילות לא קיבלו מן הניצולים כל תמורה נוספת  כלשהי.שהיא. זאת ועוד, לפי עדותה של חנה רייס, היו בין המסתתרים כאלו שלא היה ברשותם כסף על מנת לשלם עבור קיומם, ולכן חנה, הלנה ומריה שילמו עבור כלכלתם.  
 
כשהחלו השכנים לחשוד ששלושת הנשים מסתירות יהודים, וכשנדמה היה שקיים סיכון ממשי ומיידי לחשיפתם, הועברו כל שבעת היהודים המסתתרים למקום מסתור חדש בפרבר קלפרוב, 
בצידה האחר של לבוב. שם הם נשארו עד לשחרור העיר בידי הצבא הרוסי ביולי 1944. 

אחרי המלחמה, נישאה מריה סרבניאק נישאה לאברהם דיקר; חנה רודוביץ' נישאה למאיר רייס,
 והלנה ביאלץ' נישאה לאיגנצי רדוונסקי.

באותה  העת שלושת הזוגות וארבעת הניצולים הנוספים היגרו - חלקם לישראל וחלקם לארצות-הברית.  

בשנת 1944 נישאה חנה למאיר רייס בפולין ובשנת 1950 הם עלו יחדיו ארצה. לזוג רייס לא היו ילדים, וככל הידוע הייתה חנה עקרת בית. הם התגוררו יחד ברחוב אבא ברדיצ'ב 3 בבת-ים עד לפטירתו של מאיר ב- 15 במרץ 1977. 15.3.1977. בערוב ימיה התגוררה חנה בדיור מוגן בראשון לציון.   

שכנתם תיארה את משפחת רייס כזוג שקט, והוסיפה כי לזוג הייתה כלבה שאספה עבורם את העיתון בכל יום.   
 
בשנת 1987 הגישו חנה רייס ומריה דיקר בקשה להכרה בהן כחסידות אומות עולם וכן לסיוע כלכלי.   

בתשעה ביולי 1987, הכיר "יד ושם" בחנה רייס, במריה דיקר-סרבניאק ובהלנה רדוונסקי ביאלץ' כחסידות אומות העולם.    

ב-14 בפברואר 2005 הלכה חנה רייס לעולמה והיא בת 94.  היא הובאה למנוחות כיהודייה בחלקת חסידי אומות העולם בבית העלמין בקריית שאול.   

יהי זכרה ברוך