סטויאן-בוגויה סיליאנובסקי (Stojan-Bogoja Siljanovski) היה חבר מחתרת ובעליה של חנות טבק קטנה במרכז העיר מונאסטיר. חנותו ניצבה מול תחנת המשטרה הבולגרית בעיר. השוטרים יצאו ובאו מחנותו; הוא הכיר אנשים רבים והיה מוכר לכול. אך זה לא מנע ממנו לתת מקלט למספר צעירות יהודיות.
ב-10.3.1943, ערב גירוש יהודי העיר יחד עם כל יהודי מקדוניה, הסתיר סיליאנובסקי את רוזה קמחי, אסתריה עובדיה (בכינוייה המחתרתי, מארה), ג'מילה קולונומוס (בכינוייה המחתרתי, צבטה), אסתריה לוי (בכינוייה המחתרתי, לנה) ואדלה פראג'י (בכינוייה המחתרתי, קאטה) בחנותו. למחרת, הופיעו בפתח חנותו שלוש נערות נוספות מלוות בחבר המחתרת שעמדו ליד הדלפק בחנות כאילו רצונם לרכוש דבר מה. הם שאלו את סטויאן האם יש לו סיגריות "קרטר" - שאלה שהייתה קוד זיהוי בין אנשי המחתרת. סטויאן הבין מיד שהנערות זקוקות למקום מקלט, והובילן אל מקום מסתור קטן. בסך הכל הסתיר סטויאן שמונה נערות יהודיות מתחת לאפה של המשטרה הבולגרית.
קולונומוס סיפרה כי סטויאן הציג כשרון רב בהטעיית המשטרה – לעיתים קרובות הוא הראה לשוטרים סחורות שונות בחנותו על מנת להסיח את דעתם ממקום המקלט. בפינת החנות בה הסתתרו הנערות לא היה חדר שירותים או מים זורמים. סטויאן דאג להביא לצעירות המסתתרות מזון ומי שתייה ולפנות את הצרכים. כשאחת הצעירות חלתה, דאג לה סטויאן לתרופות.
לאחר שלושה שבועות במסתור עזבו הצעירות את חנותו של סטויאן, אחת בכל פעם, וחברו לפרטיזנים של טיטו, שם שירתו ביחידות לוחמות. אחת מהן, אסתר עובדיה – מארה, נפלה בקרב ולימים הוכרזה כגיבורה לאומית הן ביוגוסלביה והן במקדוניה.
ב-01/01/1989, הכיר יד ושם בסטויאן-בוגויה סיליאנובסקי כחסיד אומות העולם.
