אנדרי טומפיי 

באפריל 1941, עם כניסת הגרמנים לבלגרד ופרסום חוקים אנטי יהודיים, חיפשו היהודים דרכים לברוח, להסתתר או לקבל ניירות אריים. כך גם משפחת כלף (Kalef). מר חלה כלף, אושפז בבית חולים ונלקח למחנה ריכוז, ממנו לא שב. גב' כלף, ממוצא סלובני, פנתה לכומר הסלובני אנדרי טומפיי  (Andrei Tumpej) וביקשה תעודות אריות. ללא היסוס ומבלי לדרוש שימירו את דתם השיג  טומפיי ניירות מזויפים עבור גב' כלף ושתי בנותיה. כשרצתה משפחת כלף להסתתר, כי פחדה שהזיוף יתגלה, היא באה לכנסיה של הכומר טומפיי והמשיכה לגור בבלגרד עד לסיום המלחמה. מלבדן, השיג טומפיי ניירות אריים לעוד שתי יהודיות שהחליטו להתייצב לעבודה בגרמניה בתור נוצריות. בתחנת הרכבת התגלתה זהותם היהודית. הן נעצרו, עונו בצורה אכזרית ונחקרו. הכוחות לא עמדו להן ותחת לחץ הן גילו את שמו של הכומר טומפיישנתן להם ניירות אריים. הכומר נעצר, נחקר ועונה קשות אך לא גילה למי עוד נתן ניירות. רק בהתערבותו של הארכיבישוף המקומי הוא שוחרר. שתי בנות משפחת כלף ואמן שרדו. רחל כלף, אחת הבנות, אף שמרה על השם ברדה (שמה הפרטי במסמכים המזויפים) כאות תודה.

הכומר טומפיי נאלץ, כאמור, לעמוד בעינויים קשים של הגרמנים ואין ספק שהיה נתון בסכנת חיים על שום עזרתו ליהודים. נוסף לכך, כמרים קתולים ועל אחת כמה וכמה ממוצא לא סרבי, לא היו רצויים על ידי האוכלוסייה המקומית בבלגרד באותם הימים.

ב-18.01.2001 הוכר הכומר אנדרי טומפיי כחסיד אומות העולם ושמו נחקק בגן חסידי אומות העולם.