שלושה ילדים במנזר הסטודיטי
אונייב (Uniow) הוא כפר קטן במחוז טרנופול, כיום באוקראינה. בזמן המלחמה הוסתרו יהודים בבית הספר של הכפר ובמנזר בכפר. קלרה ספרן, בנה הצעיר רונלד, אחיה שמואל רוזן ואשתו ג'וזפינה הוסתרו אצל משפחת דיוק (Dyuk) בבית הספר. בגלל הצורך לשמור על סודיות ועל מידור, הם כנראה לא היו ידעו שלא רחוק ממקום המסתור הקטן והאפל שלהם, במנזר הסמוך, הסתתרו שלושה יהודים נוספים.
בית היתומים שכן במנזר 'עלייתה השמימה של מריה הבתולה' באונייב, אשר השתייך למסדר הסטודיטי, בראשותו של הארכימנדריט קלמנט שפטיצקי(Arhcimandrite Klement Sheptytskyi) אשר לימים הוכר כחסיד אומות העולם. שלושת הילדים היהודים הובאו לאונייב והושארו תחת השגחתו של ראש בית היתומים הירומונק (כינוי בכנסיות המזרחיות לכומר שהוא גם נזיר) דניל טימצ'ינה (Daniil Tymchyna). טימצ'ינה ידע כי שלושת הילדים הם יהודים והסביר להם לפרטי פרטים כיצד עליהם להסתיר את זהותם היהודית. הם הוזהרו שלא להתקלח עם שאר הילדים האוקראינים וקיבלו שמות אוקראינים. הילדים גם הוטבלו לנצרות, אך היורומונק הסביר להם שמדובר בטקס רשמי בלבד שנועד להגן עליהם.
הצבא האדום שחרר את האזור ב-1944 והשטח עבר לריבונות סובייטית. כעבור זמן קצר, סטלין נתן הוראה לאסור את כל המנהיגות האוקראינית-קתולית במערב אוקראינה. ב-1947 ירומונק דניל נעצר ונידון לעשר שנות עבודות כפייה בסיביר. הוא נפטר בשנת 1972.
שלושת הילדים שניצלו על ידי ירומונק דניל במנזר שבכפר האוקראיני הקטן מייצגים שלושה סיפורי חיים, שונים מאוד זה מזה. הם נולדו במקומות מרוחקים זה מזה אך הגורל הפגיש ביניהם באונייב. אחרי המלחמה הם הלכו איש-איש לדרכו ובנו מחדש את חייהם בשלוש ארצות בשלוש יבשות שונות – ישראל, ארצות הברית ופולין.
עודד אמרנט נולד בתל אביב ב-1935. מספר שנים קודם לכן הוריו עלו לארץ ישראל מפולין. כשעודד היה בן 4, אמו נסעה לבקר את הוריה בפולין ולקחה איתה את עודד הקטן על מנת שיכיר את משפחתה. האם, שלא העלתה על דעתה שהמלחמה תפריד ביניהם בקרוב, חזרה לתל אביב לבדה והשאירה את בנה אצל הוריה שהיו אמורים להצטרף אליה תוך זמן קצר בארץ ישראל. כשהמלחמה החלה, הסב והסבתא לקחו איתם את עודד וברחו ללבוב. ניסיונותיהם לנסוע לארץ ישראל עלו בתוהו וב-1941 העיר נכבשה על ידי הגרמנים. כדי להצילו הביא אותו דודו של אמרנט אל המנזר באונייב וחייו אמנם ניצלו. יתר המשפחה נספתה בשואה. לאחר המלחמה עודד הושב למשפחתו בתל אביב.
אדם דניאל רוטפלד נולד בפשמישלאני (Przemyslany) בפולין בשנת 1938. אחד הנזירים הביא אותו לבית היתומים במנזר הסטודיטי באונייב. הוא קיבל את השם הבדוי דנילו צ'רווינסקי (Danylo Charevynsky) והוסתר במנזר במשך כל תקופת הכיבוש הגרמני. מכל משפחתו, רק אחותו אליסיה שרדה את השואה. לאחר המלחמה, רוטפלד נשאר בפולין ועסק במחקר. בין השנים 1991 ו–2002 הוא שימש כמנהל מכון שטוקהולם לשלום ובשנת 2005 מונה לתפקיד שר החוץ של פולין.
לאון חמיידס (Chameides) נולד בקטוביץ', פולין, בשנת 1935. כאשר הגרמנים פלשו לפולין, משפחתו נמלטה מזרחה לאזור לבוב. בשנת 1942, שנה לאחר כיבוש לבוב על ידי הגרמנים, השאיר אותו אביו בכנסיית יור הקדוש (Holy Jur Church) מתוך תקווה להציל כך את חייו. תחילה הנזירים לקחו אותו לבית יתומים בבזוצ'וביץ (Brzuchowice) ומשם לאונייב, שם הוסתר עד לנסיגת הגרמנים. עם שחרור האזור ב-1944 על ידי הצבא האדום, הוא נלקח על ידי ניצול שואה אחר חזרה לפולין.
ב-1945, סבו וסבתו מצד אמו ודודו שהצליחו לברוח לאנגליה טרם המלחמה, הצליחו לארגן ללאון ולאישה שטיפלה בו להצטרף אליהם באנגליה. ארבע שנים לאחר מכן הם קיבלו ויזה והיגרו לאמריקה ביוני 1949.
ב-31 בדצמבר 2008, הירומונק דניל טימצ'ינה הוכר בתור חסיד אומות העולם.
