וולנטינה וארנאבינה 

איחוד מחודש לאחר 40 שנה

ערב המלחמה, התגוררה משפחת שטריים היהודיה ב - ז'טומיר, שבאוקראינה, וכללה הורים ושני בנים, איליה בן 9, ויפים בן 3. עם פלישת הגרמנים ביוני 1941, גויס אב המשפחה לצבא בעוד האם ושני ילדיה ניסו לברוח מזרחה. בהגיעם לאזור ויניציה, הופצצה הרכבת בה נסעו והאם נהרגה. כאשר שני הילדים עומדים חסרי אונים ליד גופת האם, ניגשה אליהם ולנטינה וארנאבינה (Valentina Varnavina), מכרת המשפחה שהתלוותה לנסיעה, ואספה את יפים הקטן (האח הגדול נפרד מהם בהמולה, הצטרף ליתר הבורחים והגיע איתם לשטח בכיבוש הרומנים, שם נשאר עד לשחרור). ולנטינה לקחה את יפים חזרה לז'יטומיר והסתירה אותו בכל תקופת הכיבוש, שארכה קרוב לשלוש שנים. קודם הוסתר בביתה, ואחר כך הוצג כאחיין שלה. לאחר המלחמה, חודש הקשר בין שני האחים והם התאחדו עם אביהם שהשתחרר מהצבא. בשנת 1996 עלה יפים ארצה, והתיישב בנצרת-עלית. בשנת 2000 פנה ליד ושם להכרת מצילתו המנוחה, כחסידת אומות העולם ולאחרונה ועשה מאמצים לחדש את הקשר עם משפחת מצילתו. במקביל פנתה בתה של המצילה (שאומצה לאחר המלחמה) סבטלנה (Svetlana) לתכנית טלוויזיה רוסית לחיפוש קרובים המשודרת גם בישראל ודרך התכנית נוצר הקשר בינה לבין יפים.

סבטלנה הגיעה מאוקראינה לישראל באופן מיוחד להיפגש, לראשונה זה 40 שנה, עם יפים שטריים בטקס שנערך ביד ושם ולקבל את התעודה והמדליה על-שם אימה.

ב-18 לנובמבר 2001, העניק יד ושם אות חסידת אומות העולם הוענק לוולנטינה וארנאבינה.