לרגל השנה החדשה

באוגוסט 1943 שולחו כ-1,200 ילדים מגטו ביאליסטוק לגטו טרזין (טרזיינשטט). ביניהם היו משה טרשצ'נסקי (נ. 1934) ואחיו יודל (נ. 1935). בטרזין הכין משה ברכת "שנה טובה" למדריכתו אמיליה ריינוולד, אלמנה שהתנדבה לטפל בילדים שהגיעו מביאליסטוק. לאמיליה היתה בת, הנה, בת גילו של משה. הנה שהתה עם קרובי משפחה מחוץ לגטו כיוון שאביה לא היה יהודי. באוקטובר 1943 שולחו ילדי ביאליסטוק יחד עם המבוגרים שטיפלו בהם לאושוויץ ונרצחו בהגיעם, ביניהם משה, יודל ואמיליה.

לפני ששולחה הצליחה אמיליה להעביר את כרטיס הברכה לבתה בפראג באמצעות שוטר צ'כי שעבד בגטו.

ילדי ביאליסטוק

בעת חיסול גטו ביאליסטוק באוגוסט 1943 שולחו מהגטו ברכבת לטרזין כ-1,200 ילדים עם כמה מבוגרים, אנשי צוות רפואי ומטפלים. לכמה ממשפחות המלווים היו אשרות כניסה לארץ ישראל. לאחר כיומיים, ב-24 באוגוסט, הגיעה הרכבת לתחנת בוהושוביצה (Bohusovice) ליד טרזין. בתחנה הופרדו המטפלים שהגיעו מביאליסטוק וילדיהם משאר הילדים ושולחו לאושוויץ. מרביתם נרצחו.

שאר הילדים הועברו לטרזין. בעודם בקרונות קיבלו מזון ואחר כך עברו חיטוי. לילדים מונו מטפלים חדשים, שנבחרו מצוות הרפואה והטיפול שבגטו טרזין. הילדים ומטפליהם החדשים הועברו לחלק נפרד בגטו ונאסר על תושבי הגטו ליצור אתם קשר. בגטו נוצר הרושם שהילדים ומטפליהם יישלחו לשווייץ או לארץ ישראל.

ב-5 באוקטובר 1943, שישה שבועות לאחר הגעתם, הוצאו הילדים מצריפיהם והובלו ברגל לתחנת הרכבת בבוהושוביצה, מהלך כשלושה קילומטרים מטרזין. גם יציאתם, כמו הגעתם, נעשתה תחת מעטה חשאיות. 1,196 הילדים ו-53 מטפלים שולחו בו ביום לאושוויץ והגיעו לאחר יומיים למחנה. ככל הידוע, כל הילדים ומטפליהם נרצחו בהגיעם.