דרשה ביום הכיפורים תש"ו, 1945, במחנה העקורים פרנוואלד
“'אשמנו?'" תמה ושאל. "'בגדנו'? האם חלילה בגדנו באלוקים ולא שמרנו לו אמונים? 'גזלנו'? ממי גזלנו באושוויץ ובמיהלדורף?... 'מרדנו'? במי? מרדנו בך, ריבונו של עולם?... הוידוי הזה לא נכתב בשבילנו", והוא סגר את המחזור.
"אבל" הרעים קולו מחדש... "חטאנו בחטאים שאינם כתובים במחזור ... כמה פעמים התפללנו, רבים מאתנו, 'ריבונו של עולם אין לי כוח יותר, קח את נשמתי, ולא אצטרך יותר להגיד בבוקר "מודה אני לפניך"'... עלינו לבקש מריבונו של עולם שיחזרו אלינו האמונה והביטחון בשלמות. 'בטחו בד' עדי עד...' 'שפכו לפניו לבכם...'.
הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, האדמו"ר מקלויזנבורג-צאנז (1905 – 1994)
האדמו"ר מקלויזנבורג-צאנז היה בן למשפחת רבנים ולמד בנעוריו אצל גדולי פולין. בשנת 1921 נשא לאישה את בתו של ר' חיים צבי טייטלבוים, אב בית דין סיגט, וכעבור חמש שנים נבחר לרבה של קהילת קלויזנבורג. בשנות השואה איבד האדמו"ר את אשתו ואת אחד-עשר ילדיו, אך למרות האסונות שפקדו אותו הקפיד בקיום מצוות והיה מקור לעידוד יהודים רבים.
אחר השואה הפך האדמו"ר למנהיג ניצולי השואה החרדים ופעל רבות לשיקום חיי הדת במחנות העקורים. הוא הקים ישיבות ובתי אולפנה ואף נישא בשנית, הפעם לבתו של הגאון ר' שמואל דוד אונגר, אב בית דין נייטרה, שהיה מגדולי רבני הדור. לאחר שהגיע לארץ ישראל, הקים האדמו"ר מרכזים חסידיים חשובים של חסידות קלויזנבורג-צאנז בנתניה ובירושלים.