בשם יודנרט, או גם בשם אלטסטנרט (מועצת זקנים), כונו ההנהגות היהודיות שכוננו הגרמנים בארצות שכבשו. מטרתם הייתה ליצור מכשיר לשליטה על היהודים, לבודד אותם מהעולם החיצון ולהבטיח את ציותם לצווים השונים שהוציאו. בדרך כלל הציבו הגרמנים ביודנרט אישי ציבור מכובדים ומנהיגים מהתקופה שלפני המלחמה. לעתים קרובות נדרשו היודנרטים להכרעות טרגיות בין רצונם להקל על היהודים ובין הכורח לציית לגרמנים. לא כל גוף מינהלי יהודי תחת שלטון הנאצים אכן נקרא "מועצת יהודים" או שימש בתפקיד דומה, אך בדרך כלל משתמשים בשם "יודנרט" להגדרת כל הגופים הללו.