הסכם בין ברית-המועצות לגרמניה הנאצית שנחתם ב-23 באוגוסט 1939 בידי שר החוץ הסובייטי וייצ'סלב מולוטוב (Vyacheslav Molotov) ושר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופּ (Joachim von Ribbentrop). הצדדים חתמו על שני מסמכים: האחד הסדיר את היחסים הכלכליים ביניהם, והאחר היה הסכם אי-התקפה. ההסכם כלל גם סעיף סודי שדן בחלוקה טריטוריאלית. המדינות הבלטיות (אסטוניה, ליטא ולטוויה) ובסרביה נועדו להיכלל באזור השליטה הסובייטי, ומחוז וילנה, שהשתייך בין שתי המלחמות לפולין, הועבר לליטא. פולין נועדה להיות מחולקת בין שתי המדינות. שבוע לאחר שנחתם ההסכם פלשה גרמניה לפולין. ברית-המועצות השתלטה על חלקה המזרחי של פולין וסיפחה את השטחים הללו לרפובליקות הסובייטיות של בלרוס ושל אוקראינה, וגרמניה כבשה את החלקים הנותרים. ב-1940 סיפחו הסובייטים את המדינות הבלטיות, את בסרביה ואת צפון בוקובינה. ההסכם בוטל עם הפרתו בידי הגרמנים בפלישתם לברית-המועצות ביוני 1941.