המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין מלחמות העולם צמחה ביאלה רווסקה והפכה למרכז מסחר אזורי. אוכלוסייתה היהודית הגיעה לכ-1,400 נפשות, ורובם עסקו במסחר ובמלאכה. השפעתם של הארגונים הציוניים על חיי היהודים בעיר הייתה רבה.
כשנכנס הצבא הגרמני לביאלה רווסקה רוכזו יהודים ופולנים בכיכר השוק ואולצו למחוא כפיים ולהריע לצבא הצועד, והמאורע צולם לצורכי תעמולה.
מקצת יהודי העיר עזבו אותה לאחר הכיבוש בספטמבר 1939, אבל האוכלוסייה היהודית בה גדלה בשל זרם הפליטים המתמיד שנהר אליה, וביולי 1941 חיו בביאלה רווסקה קרוב ל-4,700 יהודים.
הגטו הוקם בסתיו 1941. ב-7 ביולי 1942 גורשו יהודים מביאלה רווסקה לכיוון נובי מיאסטו, קשישים וטף הוסעו בקרונות משא פתוחים. רוב המפונים היו פליטים תושבי העיירות: מושצ’ונוב, גרוייץ, גרודז'יסק, ז'יררדוב וסקרנביץ. בהגיעם לנובי מיאסטו צורפה למשלוח קבוצה בת 60 יהודים בני המקום, לוורשה הגיעו ביום למחרת. באוגוסט 1942 רצחו הגרמנים בגטו 60 גברים ו-42 נשים.
הגטו חוסל ב-26 באוקטובר 1942; כ-4,000 תושביו שולחו לגטו ברווה מזובייצקה, ועם תושביו גורשו ממנו כעבור ימים מספר למחנה ההשמדה טרבלינקה.