המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם ישבו בברז'ניצה כ-1,400 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה – והתפרנסו ממסחר וממלאכה. בעיירה פעלו בית ספר עברי ותלמוד תורה מודרני וספרייה ציבורית. רוב יהודי העיירה השתייכו לחצרות חסידיות. בעיירה פעלו אגודה ציונית ותנועות נוער ציוניות.
אין פרטים על קורות יהודי המקום בימי הכיבוש הסובייטי מספטמבר 1939 ועד יוני 1941.
הגרמנים כבשו את ברז'ניצה בתחילת יולי 1941. עם הכיבוש טבחו האוקראינים המקומיים ביהודים ושדדו את רכושם בכמה מאורעות נפרדים. כעבור זמן מה נתמנה יודנרט, היהודים רוכזו בגטו, והוטלו עליהם עבודות כפייה.
ב-26 באוגוסט 1942 רוכזו יותר מ-1,000 יהודי ברז'ניצה והולכו ברגל מרחק של כ-17 קילומטרים למחנה פולסקה (Poleska) שבסרני. כמחציתם נרצחו כבר בדרך. מקצת העצורים השתתפו בבריחה הגדולה מהמחנה, אך רק מעטים הגיעו ליערות וכמה מהם הצטרפו ליחידות פרטיזניות סובייטיות.
יהודי ברז'ניצה שנותרו במחנה פולסקה נרצחו שם באותו יום ובימים שלאחר מכן עם יתר היהודים שהיו בו.