המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Poland ,Ozorkow, שני יהודים בשלג בגטו. ארכיון יד ושם, 78AO2
Poland ,Ozorkow, גבר יהודי עומד בפתח בניין בגטו. ארכיון יד ושם, 78AO3

בין מלחמות העולם התגוררו באוזורקוב כ-5,000 יהודים – יותר משליש מאוכלוסייתה. הם עסקו בעיקר בתעשיית הטקסטיל. בתקופה זו התקיימו בעיר חיים יהודיים פוליטיים פעילים ואף היה ייצוג יהודי פעיל במועצת העירייה. בשנות השלושים התגברה בה האווירה האנטישמית והתחוללו כמה תקריות אנטי-יהודיות אלימות. בעיר אף קראו לחרם כלכלי על היהודים, וב-5 באוקטובר 1937 הוצבו בה משמרות חרם לפני בתי העסק של היהודים.
עם כיבושה של אוזורקוב בידי הגרמנים ב-7 ספטמבר 1939 נורו רבים מתושבי העיר, ובהם 24 יהודים. בימים שלאחר מכן הוצת בית הכנסת ויהודים שולחו לעבודת כפייה. בהוראת הגרמנים הוקם יודנרט בראשות שמעון ברצ'ינסקי (Barchynski) וּסגנו שמעון ליסקה (Liska), והוקם שירות סדר יהודי בפיקודו של יהושע פז'נצ'בסקי (Parzeczewski).
פינוי יהודי העיר לאזור הגטו התחיל בהדרגה כבר בשלהי 1939, אם כי מעולם לא ניתנה פקודה רשמית להקים גטו. השכונה היהודית הוקפה בגדרות תיל, אך לא הוצבה עליה שמירה, ומקצת היהודים אף הוסיפו לגור מחוץ לגטו. רוב יהודי הגטו עבדו במפעלי ביגוד והנעלה שהקימו בו הגרמנים. קצתם אף הצליחו להשיג עבודה במפעלים גרמניים מחוץ לגטו, והדבר הקל עליהם להבריח מזון. היודנרט הקים סדנאות משלו מתוך אמונה שהעבודה בשירות הגרמנים תציל מגירוש.
ב-1941 החלו הגרמנים לשלח עובדים מהגטו למחנות עבודה באזור פוזנן (Poznan). שילוח היהודים למחנות הגיע לשיאו במצוד שבו גורשו ב-4 באפריל 1941 400 גברים למחנה סטדיון מיאסקי (Stadion Miejski) שליד פוזנן. היודנרט עשה מאמץ לתמוך במשפחות המגורשים ואף לשלוח חבילות סיוע למחנות. תושבי הגטו הוסיפו לקיים במחתרת את חיי הדת, לרבות מניין מחתרתי קבוע ומסגרת לימודי תורה לילדים.
חיסול היישוב היהודי באוזורקוב נפתח בהוצאה להורג של שמונה או עשרה יהודים, עונש על בריחתה של אישה יהודייה אחת מבידוד חולים בגטו. היודנרט נדרש לבחור את הנידונים למוות, וכל תושבי הגטו הובאו אל הגרדום לצפות בתלייה הפומבית שביצעה יחידת ס"ס בפיקודו של היינריך בוטשקוב (Heinrich Butschkow). הגופות נותרו תלויות יומיים בחוצות הגטו. השילוחים מהגטו החלו במרס או אפריל 1942, עם שילוחם של 500-300 יהודים, ובהם ילדים, למחנה ההשמדה חלמנו (Chelmno). באפריל 1942 בדקו רופאים גרמנים את כל יושבי הגטו והפרידו מהם את הבריאים והחזקים.
יהודי אוזורקוב גורשו ב-23-21 במאי 1942 בהשתתפות פלוגה 2 של הז'נדרמריה הצבאית. הגירוש נעשה לאחר סלקציה: כ-2,000 יהודים חלשים, גברים ונשים, גורשו לחלמנו ונרצחו שם. השאר – 1,387 במספר – נבחרו לעבודה והועברו לגטו לודז'.
קרוב ל-1,000 יהודים שנותרו בגטו נדחקו לשטח מצומצם יותר שנוהל כמחנה, וממנו יצאו לעבודה מדי יום ביומו. ב-21-20 באוגוסט 1942 פונו גם הם לגטו לודז'.