המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בוורבי 223 תושבים יהודים ושיעורם בכלל תושביה היה כשבעה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה, והיו בהם גם כמה בעלי בתי חרושת ובעלי קרקעות. בעיירה הייתה קהילה אורתודוקסית שקיימה בית ספר יסודי יהודי. בין שתי מלחמות העולם השתייכו רוב בני הנוער היהודים בעיירה לתנועות נוער ציוניות.
אחרי מלחמת העולם הראשונה סופחה ורבי לצ'כוסלובקיה, ובעקבות בוררות וינה הראשונה (2 בנובמבר 1938) חזרה והייתה לחלק מהונגריה. בחורף 1938 גירשו השלטונות ההונגריים אל מעבר לגבול החדש עם סלובקיה עשר משפחות יהודיות שלא יכלו להוכיח אזרחות הונגרית. ב-1941 גויסו רבים מהגברים היהודים לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 השתייכו לקהילה האורתודוקסית בוורבי 249 יהודים.
המינהל ההונגרי נשאר על כנו גם לאחר הכיבוש הגרמני, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך תקנות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. גטו ורבי הוקם על-פי צו הקמת הגטאות במחוז שפרסם סגן הממונה על המחוז ב-4 במאי 1944. הגטו הוקם ב-9 במאי 1944, בתחומי טחנת הקמח. נוסף על יהודי העיירה רוכזו בגטו גם כ-500 יהודים (85 משפחות) מנפת ורבי. מבוגרים עד גיל 40 גויסו לעבודה יומית מחוץ לגטו.
ב-10 ביוני 1944 הועברו כל תושביו של גטו ורבי למרכז השילוח של המחוז שהוקם בבית החרושת לטבק בפאתי לווה (Leva), וב-13 ביוני 1944 גורשו משם לאושוויץ.