המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו בזוויחוסט כ-1,500 יהודים – יותר משליש מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, והיו בהם כמה סוחרי תבואה גדולים. בעיירה פעלו מפלגות ציוניות, אגודת ישראל והבונד. לצד החדר המסורתי פעלו בעיירה בית ספר פולני ובית ספר יידישאי של ציש"א.
הגרמנים כבשו את זוויחוסט ב-9 בספטמבר 1939 והחלו לחטוף יהודים לעבודת כפייה. היהודים הצטוו לשאת סרט זרוע לבן שעליו מגן דוד, ונאסר עליהם ללכת על המדרכות וליצור קשר עם לא-יהודים. בתחילת 1940 כונן יודנרט, והגרמנים ציוו עליו לגבות ולשלם תשלומי כופר ולגייס עובדי כפייה.
עם פלישת גרמניה לברית-המועצות ביוני 1941 עזב הממשל הצבאי את העיירה והשלטון עבר לידי הז'נדרמריה הגרמנית, הס"ס והמשטרה הפולנית. מפעם לפעם הובאו לעיירה קבוצות גדולות של פליטים יהודים, ובמקביל גורשו ממנה צעירים יהודים למחנות עבודה. באוגוסט 1942 הוקם בזוויחוסט גטו ורוכזו בו כ-5,000 יהודים.
גטו זוויחוסט חוסל ב-29 באוקטובר 1942; אנשי ס"ס, ז'נדרמים גרמנים ושוטרים פולנים גירשו את תושביו למחנה ההשמדה בלז'ץ. חולים, זקנים וילדים נרצחו במקום. אחרי האקציה נותרו עשרות יהודים מזוויחוסט במחנות עבודה ובמקומות מסתור בעיירה ובסביבתה. קצתם נרצחו, ואחרים הצטרפו לפרטיזנים של ארמיה לודובה.