המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בחווידן כ-350 יהודים – כשליש מאוכלוסייתה. הם התפרנסו מחקלאות, ממסחר וממלאכה. במקום פעלו מוסדות דת ותרבות יהודיים, תנועות נוער וארגוני סעד. עם מוסדות החינוך היהודי נמנו תלמוד תורה וחדרים וכן בית ספר יסודי עברי של רשת "תרבות". עם סיפוח ליטא לברית-המועצות ב-1940 נאסרה כל פעילות ציונית בעיירה, וכמה מחנויות היהודים הולאמו.
חווידן נכבשה בידי הגרמנים בסוף יוני 1941. ב-29 ביוני פשטו אנשי ס"ס בסיוע ליטאים על בתי היהודים ועצרו את הגברים בני 15 ומעלה; לאחר שהתעללו בהם, העבירו אותם למחנה עבודה בהיידקרוג (שילוטה) (Heydekrug [Silute]). הנשים והילדים הועברו בתחילת יולי 1941 לבית המדרש ולבתים הסמוכים אליו שהוסבו למעין גטו בשליטת הליטאים. הילדים והנשים סבלו כאן התעללות קשה שהסתיימה לעתים ברצח.
באוקטובר 1941 (זמן קצר לאחר חג הסוכות תש"ב) נלקחו הנשים והילדים לחורשה בכפר טוביניאי (Tubiniai) ונורו שם בידי ליטאים.