המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם ישבו בטרצ'ין כ-1,400 יהודים – כ-60 אחוזים מאוכלוסייתה. פרנסתם הייתה על מסחר זעיר, מלאכה ורוכלות. הקהילה נעזרה בקופת גמ"ח ובסניף של טא"ז שהושיט עזרה רפואית. בטרצ'ין פעלו אגודת ישראל, ההסתדרות הציונית וארגוני נוער ציוניים וסניף של הבונד.
עם התקרבות הצבא הגרמני ברחו יהודים רבים מהעיירה. הגרמנים כבשו את טרצ'ין באמצע ספטמבר 1939. עם הכיבוש הם העלו אותה באש, ושליש מבתיה נשרפו. הגרמנים מינו יודנרט ובסתיו 1940 (או בינואר 1941) הקימו בטרצ'ין גטו והפקידו עליו שמירה של פולנים. היהודים הועסקו בעבודות כפייה. בטרצ'ין היה גטו פתוח והתנהל בו סחר חליפין עם פולנים שסיפקו מזון.
הגטו חוסל בפברואר 1941. יהודי טרצ'ין גורשו לגטו ורשה, ומשם בקיץ 1942 למחנה ההשמדה טרבלינקה.