המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם ישבו ביסיונובקה כ-1,300 יהודים – כשבעים אחוזים מתושביה – ועסקו בעיקר בתעשייה זעירה, במסחר זעיר ובמלאכה לסוגיה. ביסיונובקה פעלו מפלגות יהודיות, ובהן מפלגות ציוניות והבונד, והיו בה בית ספר יידישאי ובית ספר עברי דתי "תחכמוני". בתחילת ספטמבר 1939 זרמו לעיירה פליטים יהודים מאזורי מערב פולין שנכבשו בידי הגרמנים.
יסיונובקה נכבשה בידי הצבא האדום במחצית השנייה של ספטמבר 1939. פעילותן של המפלגות היהודיות נאסרה, עסקים פרטיים הולאמו או נסגרו, והוקמו בה קואופרטיבים. בבתי הספר לימדו על-פי תכנית הלימודים הסובייטית.
יסיונובקה נכבשה בידי הגרמנים ב-27 ביוני 1941. בפוגרום שנעשה ביהודי העיירה עוד באותו היום הציתו הגרמנים ואנטישמים מקומיים ארבעה רחובות גדולים ורצחו 74 יהודים. לאחר מכן נעצרו 42 צעירים יהודים שכביכול שיתפו פעולה עם הממשל הסובייטי והועברו לכלא בביאליסטוק. רובם עונו ונרצחו. ביולי 1941 נחטפו ונורו למוות עוד 56 יהודים. יהודי יסיונובקה חויבו לשאת טלאי צהוב ונדרשו לכונן יודנרט. בגטו שהוקם בעיירה הצטופפו יהודי יסיונובקה וכן יהודים מעיירות הסביבה, ומספר הכלואים בו הגיע לכ-3,000. היודנרט גייס יהודים רבים, ובהם נערים בני 14 ומעלה, לעבודת כפייה במפעלים מקומיים ובמחצבה בקנישין (Knyszyn), מרחק 14 קילומטרים מיסיונובקה.
בסוף 1941 גורשו מיסיונובקה יהודים רבים, בעיקר פליטים, לגטו סוחובולה (Suchowola). הגרמנים החליפו את היודנרט הראשון, שלא השׂביע את רצונם, ומינו לתפקיד ראש היודנרט את ד' סטולר מהעיירה אוגוסטובו (Augustowo), אך רצחו אותו כעבור זמן מה.
באמצע ינואר 1943 נמלטה קבוצה גדולה של צעירים יהודים מיסיונובקה לגטו ביאליסטוק. ב-25 בינואר 1943 ריכזו הגרמנים כאלפיים מיהודי יסיונובקה בכיכר השוק; רובם גורשו משם למחנה ההשמדה טרבלינקה, אך כמה מהם הצליחו להימלט ליערות הסביבה.