המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו באוסטרינה יותר מ-1,000 יהודים – כשני שלישים מתושביה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר ותעשייה והסתייעו בתרומות של יוצאי העיירה בארצות-הברית ובארגוני סעד מקומיים. באוסטרינה פעלו מפלגות ותנועות נוער יהודיות ציוניות והבונד. כמו כן פעלו בה מוסדות חינוך ותרבות יהודיים, ובהם בית ספר יידישאי ובית ספר עברי של רשת "תרבות".
בספטמבר 1939 תפסו הסובייטים את השלטון באוסטרינה. ב-25 ביוני 1941 כבשו אותה הגרמנים. כשבוע לאחר מכן חויבו יהודי העיירה לשאת טלאי צהוב והחל גיוסם לעבודת כפייה. מונה יודנרט. במהלך יולי 1941 נרצחו כמה מיהודי העיירה, ובהם עובדי הקהילה והמורים.
באוקטובר 1941 הוקם באוסטרינה גטו לא מגודר, והובאו אליו גם כ-500 יהודים מכפרי הסביבה ומנובי דבור (Nowy Dwor). ראש היודנרט, שסירב לשתף פעולה עם הגרמנים בגיוס עובדי הכפייה, שולח למחנה ריכוז, ובמקומו מונה ליודנרט יושב ראש חדש. כעבור שבועיים צומצם שטח הגטו, הוא נסגר והוקף בגדר תיל, ונדחסו לתוכו כ-1,200 יהודים. היודנרט פתח סדנאות לחייטות ונגרות שסיפקו הזמנות של הגרמנים ושל העירייה בתמורה למעט מצרכי מזון.
בסוף דצמבר 1941 נקראו היהודים להתייצב בכיכר השוק. חפצי הערך שנותרו ברשותם נלקחו מהם, וכמה מהם נורו למוות.
ב-6 ביוני 1942 שולחו כמאה צעירים מהגטו למחנה עבודה סמוך לביאליסטוק ומרביתם צורפו ב-2 בנובמבר 1942 לטרנספורט מביאליסטוק למחנה ההשמדה טרבלינקה. כ-120 צעירים צעירים יהודים הצליחו להימלט מגטו אוסטרינה, וקצתם הצטרפו ליחידת פרטיזנים ביערות באזור אושמיאנה (Oszmiana).
באוקטובר 1942 כונסו 1,969 תושביו של גטו אוסטרינה בכיכר השוק, ומלוּוים בגרמנים חמושים ובאיכרים הולכו בשיירה למחנה המעבר בקלבסין (Kielbasin); כעבור כחודש גורשו משם רובם לטרבלינקה.