המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Poland ,Lubartow, חייל עומד על יד ארבעה יהודים, בסמוך לקיר.
ארכיון יד ושם, 1597/214

בין שתי מלחמות העולם ישבו בלוברטוב כ-3,300 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו ממלאכה זעירה, בעיקר בענפי ההלבשה, המזון, הבניין והעץ. בעיירה פעלו מוסד הלוואה וחיסכון וקופת גמ"ח. רבים מילדי הקהילה למדו בחדר המסורתי ובתלמוד תורה, ובנות למדו בבית ספר של רשת בית יעקב. לצד סניף של אגודת ישראל פעלו בלוברטוב מפלגות ותנועות נוער ציוניות רבות.
הגרמנים כבשו את לוברטוב ב-17 בספטמבר 1939, והחלו בביזה, בדרישות כופר, ברצח בני ערובה ובחטיפת יהודים לעבודת כפייה. עד מהרה ציוו הגרמנים על היהודים לשאת סרט זרוע לבן ועליו מגן דוד כחול, הטילו עליהם הגבלות תנועה והחרימו מהם עסקים ובתים.
בנובמבר 1939 גורשו כ-2,500 מיהודי לוברטוב לאוסטרוב (Ostrow), פרצ'ב (Parczew) וקוצק (Kock). 800 היהודים שנותרו בעיר הועסקו בעבודות חיוניות לגרמנים. רוב המגורשים שבו ללוברטוב עד סוף 1940. ב-1940 ו-1941 שולחו קבוצות יהודים מלוברטוב למחנות עבודה מרוחקים. בדצמבר 1940 הובאו ללוברטוב כ-1,000 פליטים יהודים שגורשו ממלווה (Mlawa) ומסביבתה. קצתם הועברו ליישובים אחרים בסביבה.
בסוף 1940 או בתחילת 1941 נתמנה בלוברטוב יודנרט של עשרה חברים מנכבדי הקהילה ובראשם י' פלדמן, פעיל ציוני. היודנרט הקים מטבח ציבורי, מחלקת בריאות ובית חולים בסיוע ארגון יס"ס, וסיפק עובדי כפייה לפי דרישות הגרמנים. ליד היודנרט פעל שירות סדר יהודי ובו עשרה חברים.
במרס 1941 גורשו דרך לוברטוב 14,000 יהודים מלובלין למייחוב (Miechów), צ'מיירניקי (Czemierniki), קז'ימייז'ובקה (Kazimierzowka) ולכפרים אחרים בסביבה. מקצת המגורשים נשארו בלוברטוב.
ב-9 באפריל 1942 גורשו כ-800 מיהודי לוברטוב למחנה ההשמדה בלז'ץ. רבים נורו למוות כשניסו להסתתר. היהודים שנשארו בלוברטוב קיבלו כרטיסי עבודה. באפריל-מאי 1942 הועברו ללוברטוב כ-1,500 מגורשים יהודים מסלובקיה.
ביוני 1942 ישבו בלוברטוב 3,134 יהודים, כ-2,000 מהם פליטים. באותה תקופה הוקם בלוברטוב גטו.
בתחילת אוקטובר 1942 הועברו לגטו לוברטוב יהודי קמיונקה (Kamionka), אוסטרוב וצ'מיירניקי.
ב-9 באוקטובר 1942 גורשו למחנות השמדה כ-3,000 יהודים מגטו לוברטוב, רובם לבלז'ץ וקצתם לסוביבור. קרוב ל-500 יהודים נוספים נרצחו בבית העלמין היהודי.
בגטו לוברטוב נותרו כ-300 יהודים, ובהם אנשי היודנרט, אנשי שירות הסדר היהודי ובעלי מקצועות נדרשים; ב-24 באוקטובר 1942 הועברו כ-290 מהם לגטו פיאסקי לוטרסקיה (Piaski Luterskie), ובנובמבר 1942 גורשו ממנו עם יהודי המקום למחנה השמדה.
12 בעלי מלאכה שנשארו בגטו לוברטוב נרצחו בפברואר 1943 בבית העלמין היהודי.