המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין מלחמות העולם גרו באושייק כ-600 יהודים – כמעט מחצית מתושביה. הם עסקו במסחר זעיר, ברוכלות ובמלאכה. ערב מלחמת העולם השנייה פעלו באושייק סניפים של ההסתדרות הציונית, של מפלגות ציוניות ושל תנועות נוער ציוניות.
בראשית ספטמבר 1939 הפציצו הגרמנים את אושייק. עשרות בתי יהודים נהרסו או עלו באש, ומקצת היהודים ברחו ליישובי הסביבה. כשכבשו הגרמנים את העיירה, הם איימו להעניש בורחים שלא יחזרו אליה, ורוב הנמלטים חזרו. מתחילת הכיבוש גויסו מקצת היהודים לעבודת כפייה. היהודים חויבו לשאת טלאי צהוב, נאסר עליהם ללכת על המדרכות, והם חויבו בתשלומי כופר גבוהים. בסוף אוקטובר 1939 מינו הגרמנים יודנרט, ומיד אחר כך החלו לגייס עובדים למחנות עבודה באזור.
באפריל 1942 הוקם באושייק גטו.
ב-25 באוקטובר 1942 ריכזו אנשי ס"ס, ז'נדרמים גרמנים ושוטרים פולנים את יהודי הגטו. החולים והזקנים נרצחו במקום. כ-500 יהודי הגטו הובלו לתחנת הרכבת הסמוכה וגורשו בקרונות משא למחנה ההשמדה טרבלינקה.