תמונת אילוסטרציה - המוזיאון לתולדות השואה ביד ושם

המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

נובי טרג (Nowy Targ)

יידיש: ניימארקט

מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז קרקוב, פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז קרקוב

Poland ,Nowy Targ, אנשים עם חפציהם, כנראה במהלך גירוש. ארכיון יד ושם, 1869/1029
<br>
Poland ,Nowy Targ, אנשים עם חפציהם, כנראה במהלך גירוש. ארכיון יד ושם, 1869/1029

Poland ,Nowy Targ, אדם עם סרט יד ברחוב. ארכיון יד ושם, 1869/1030
<br>
Poland ,Nowy Targ, אדם עם סרט יד ברחוב. ארכיון יד ושם, 1869/1030

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בנובי טרג כ-1,300 יהודים שהיו כחמישית אוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממלאכה וממסחר, ואחדים מהם היו בעלי מקצועות חופשיים. בפעילותם הכלכלית נעזרו יהודי נובי טרג באגודות בעלי מלאכה וסוחרים יהודים וכן בקואופרטיב הלוואות ליהודים ובקופת הגמ"ח שהקים. בעיירה פעלו סניפים של ויצ"ו ושל "צנטוס" והיו בה בית תמחוי ופנימייה לילדים. עם מוסדות החינוך היהודי בנובי טרג נמנו תלמוד תורה ובית ספר עברי משלים של רשת "יבנה", וזמן מה גם בית ספר משלים של "המזרחי". פעלה בעיירה אגודת סטודנטים יהודים לסיוע לתלמידי תיכון, ופעלו בה מועדון ספורט יהודי ותזמורת יהודית.
מפלגות ותנועות נוער ציוניות היו פעילות בנובי טרג, החזיקו ספריות וקיימו פעילות תרבות, והיה בעיירה גם קיבוץ הכשרה של "דרור-פרייהייט". כמו כן פעל בעיירה סניף של אגודת ישראל, ויהודים אחדים היו חברים בארגון הנוער הקומוניסטי הבלתי חוקי.
עם פלישת הגרמנים, בספטמבר 1939, ברחו יהודים רבים מנובי טרג מזרחה, וקצתם הגיעו לאזור מזרח גליציה שבשליטת הסובייטים. בקיץ 1940 הוגלו מרביתם לאזורים מרוחקים של ברית-המועצות.
הגרמנים כבשו את נובי טרג בראשית ספטמבר 1939, ומיד החלו חטיפות יהודים לעבודת כפייה. תנועת היהודים הוגבלה, נאסר עליהם לקנות בשוק בשעות המסחר, ו-36 יהודים (או 60, לפי גרסה אחרת) נאסרו ונעלמו. עד מהרה נשדדו כל הסחורות מחנויות היהודים והחנויות נמסרו לידיהם של "נאמנים" ארים.
בסוף 1939 או בתחילת 1940 הוקם יודנרט בראשותו של גרינברגר. על היודנרט הוטל לערוך מיפקד של היהודים, לספק יום-יום עובדי כפייה ולגבות בעבור הגרמנים דמי כופר וחפצי ערך לפי דרישתם.
ב-1940 הוחל בחטיפת יהודים למחנות עבודה. במאי 1940 שולחו כ-100 צעירים יהודים לעבודה במחצבות בזקופנה (Zakopane). בתחילת 1941 נפתח בעיר מטבח ציבורי, בעזרת סניף יס"ס, וחולקו מזון ותרופות.
במאי 1941 הוקם בעיר גטו ורוכזו בו גם יהודים מיישובי הסביבה. בתחילת 1942 היו בגטו כ-2,500 יהודים. ביולי ובאוגוסט 1942 הגיעו לגטו יהודים גם מקרושצ'יינקו (Kroscienko), צ'ורשטין (Czorsztyn), שצ'ווניצה (Szczawnica), צ'רני דונאייץ (Czarny Dunajec) ויישובים אחרים.
ב-30 באוגוסט 1942 רוכזו 4,000-3,000 יהודי הגטו לסלקציה. כ-80 חולים וקשישים הובלו לבית העלמין ונרצחו. מנהלי מפעלים הוציאו את עובדיהם מן ההמון, כדי להבטיח את הישארותם הזמנית בעיר. משפחות רבות הופרדו: הורים הושארו וילדיהם נלקחו. בתום הסלקציה נדרשו היהודים למסור את כל דברי הערך שברשותם וגורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ. בסריקות שעשו הגרמנים נמצאו עוד כ-150 יהודים ונרצחו במקום. רוב היהודים שנמלטו בעת האקציה הוסגרו לידי הגרמנים ונרצחו בבית הקברות היהודי.
אחרי הגירוש נשארו בנובי טרג יותר מ-100 יהודים "כשירים לעבודה". קצתם נשלחו למנסרות בצ'רני דונאייץ, והאחרים רוכזו במחנה עבודה שהוקם בנובי טרג, עד שחוסל ב-25 במאי 1944.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog