תמונת אילוסטרציה - המוזיאון לתולדות השואה ביד ושם

המכון הבין-לאומי לחקר השואה

האנציקלופדיה של הגטאות

+ חיפוש במאגר

סקרז'יסקו-קמיינה (Skarżysko-Kamienna)

מקום לפני המלחמה: עיר בנפת קונסקיה (Końskie), מחוז קילצה (Kielce), פולין
מקום בזמן המלחמה: גנרלגוברנמן, מחוז רדום

היודנרט של סקרז'יסקו קמיינה (Skarzysko-Kamienna). ארכיון יד ושם, 4613/852 היודנרט של סקרז'יסקו קמיינה (Skarzysko-Kamienna). ארכיון יד ושם, 4613/852
Poland ,Skarzysko Kamienna, שוטר גרמני מאלץ יהודים לטבול בביוב. ארכיון יד ושם, 74AO4 Poland ,Skarzysko Kamienna, שוטר גרמני מאלץ יהודים לטבול בביוב. ארכיון יד ושם, 74AO4

ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בסקרז'יסקו-קמיינה כ-2,000 יהודים שהיו קצת יותר מעשירית אוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממסחר זעיר, מרוכלות וממלאכה. קצתם היו פועלים בתעשיית המתכת המקומית. בעיר פעל בנק יהודי.
סקרז'יסקו-קמיינה הייתה מרכז חסידי והיו בה 15 שטיבלעך של חצרות חסידיות. בעיר פעלו סניפים של מפלגות ציוניות, של אגודת ישראל ושל הבונד. הציונים ארגנו ספרייה ציבורית קטנה, גן ילדים עברי שפעל זמן קצר, שיעורי עברית וחוג לדרמה. בעיר פעלו גם תנועות נוער של הציונים ושל הבונד. בפוגרומים שנעשו ביהודי העיר ב-1918 נרצח אחד מהם ורבים נפצעו, כמה מהם קשה.
הגרמנים כבשו את סקרז'יסקו-קמיינה ב-6 בספטמבר 1939, ומיד החלו בחטיפת יהודים לעבודת כפייה. חמישה יהודים נרצחו בימי הכיבוש הראשונים. כעבור שבועות אחדים הוקמו בעיר יודנרט ושירות סדר יהודי. בראש היודנרט עמד דב הירש פלדמן. הגרמנים הטילו על היודנרט לגייס תשלומי כופר גבוהים והחרימו מהיהודים רכוש רב.
בתחילת 1940 נצטוו היהודים לשאת סרט זרוע שעליו מגן דוד. באותו חודש החל היודנרט לגייס עובדי כפייה לפי דרישת הגרמנים. בינואר 1940 הובאו לעיר פליטים מפשיטיק (Przytyk).
בקיץ 1940 הוקם בסקרז'יסקו-קמיינה מחנה עבודה גדול של מפעל "הסג" (Hasag), ושולבו בו בתי החרושת לנשק ולתחמושת שכבר היו במקום מאז מלחמת העולם הראשונה. מפקד המחנה היה קצין הס"ס אגון דלסקי (Egon Dalski). במחנה סקרז'יסקו-קמיינה עבדו 23,000 יהודים; כ-17,000 מהם נספו שם.
בסוף 1940 החל ארגון יס"ס בקרקוב לסייע ליודנרט בהפעלת מטבח ציבורי. היודנרט גם הפעיל בית חולים מאולתר.
במרס 1941 הועברו יהודי סקרז'יסקו-קמיינה והפליטים לגטו סגור. על הגטו הופקדה שמירה של שוטרים פולנים ושל אנשי שירות הסדר היהודי, אך מפעם לפעם הצליחו יחידים להתגנב ממנו כדי להשיג מזון. בחורף 1941/42 מתו יהודים רבים בגלל המגפות, הצפיפות הגדולה ותנאי התברואה הירודים.
בראשית 1942 הובאו לגטו פליטים יהודים מפלוצק (Plock) ומלודז', ומספר תושבי הגטו הגיע לכ-5,000. באותה תקופה הוחל בגיוס עובדי כפייה יהודים למחנה העבודה בעיר. רבים מעובדי המחנה שמתו בגלל התנאים הקשים בו, נקברו בגטו סקרז'יסקו-קמיינה.
ימים מספר לפני חיסול הגטו הגיעו אליו פליטים משידלובייץ (Szydlowiec).
ב-28 בספטמבר 1942 הקיפו את הגטו משמרות של אנשי ס"ס ויחידות של ליטאים ואוקראינים וריכזו כ-4,000 מיהודי הגטו במגרש. מי שביקשו להסתתר, זקנים, חולים ונשים הרות – כל אלה נורו במקום. כ-500 יהודים נלקחו ממקום הריכוז למחנה העבודה, ושאר היהודים גורשו לטרבלינקה. עם המגורשים נמנו גם רוב חברי היודנרט (על-פי גרסה אחרת הם הועברו ערב הגירוש לבית הסוהר בקילצה (Kielce), ומשם גורשו לאושוויץ.

  • Facebook
  • YouTube
  • Twitter
  • Instagram
  • Pinterest
  • Blog