המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בראשית המאה העשרים חיו בפוולוגרד כ-4,400 יהודים – קרוב ל-30 אחוזים מתושביה. ב-26 בדצמבר 1918, בימי מלחמת האזרחים ברוסיה (1920-1918), נרצחו בעיר יהודים רבים בידי כנופיית פורעים אוקראינית. בעקבות הפוגרום וכן בשל תהליכי עיור ותיעוש שפקדו את ברית-המועצות בין שתי מלחמות העולם ירד במידה ניכרת מספרם של יהודי העיר, וערב פלישת גרמניה לברית-המועצות נותרו בה כ-2,500 יהודים. בתקופה הסובייטית עסקו רבים מיהודי העיר במלאכה ורבים מהם התארגנו בקואופרטיבים. אחרים עברו לחקלאות, וסמוך לעיירה אף הוקם קולחוז יהודי. בפוולוגרד פעל בית ספר יהודי ברוסית וביידיש.
פוולוגרד נפלה בידי הגרמנים ב-11 באוקטובר 1941. מספר לא ידוע של יהודים הצליחו להימלט או להתפנות מהעיר מזרחה לפני כיבושה. היהודים שנותרו בעיר נרשמו ולאחר מכן רוכזו בגטו בשטחו של בית חרושת בפרוור גורודישצ'ה (Gorodishche). לגטו הובאו גם יהודים ממחוזות אחרים. בנובמבר 1941 נרצחו בבית החרושת כ-670 פליטים יהודים מפולין. יהודי הגטו הועבדו בעבודות כפייה קשות, ואלו מהם שנחלשו נורו למוות בחפירות ליד הכפר מוורינו (Mavrino). באותו מקום נרצחו גם ילדים רבים.
ביוני 1942 חוסל הגטו וכ-2,100 היהודים שנותרו בו נרצחו.