המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בפושפוקלדנייה 552 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כארבעה אחוזים. רובם היו סוחרים והיו בהם גם כמה בעלי מלאכה. הקהילה היהודית בעיר השתייכה לזרם האורתודוקסי. הקהילה קיימה בית ספר יסודי יהודי ושטיבל חסידי.
בקיץ 1941 גירשו הרשויות ההונגריות לאוקראינה כמה משפחות יהודיות שהגיעו ממחוז מרמרוש (Maramaros) ולא הצליחו להוכיח שהן בעלות אזרחות הונגרית. רוב המגורשים נרצחו שם בידי הגרמנים.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. מיד לאחר הכיבוש עצרו הגרמנים שלושה מנכבדי הקהילה היהודית וחמישה סוחרים יהודים והעבירו אותם למחנה המעצר ב היידוסנטג'ורג'פוסטה (Hajduszentgyorgypuszta) שליד דברצן (Debrecen). על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה האורתודוקסית של פושפוקלדנייה 554 יהודים.
המינהל ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש הגרמני, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך הוראות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. במאי 1944 ציווה סגן הממונה על מחוז היידו, לסלו סילסי (Laszlo Szilassy), להקים גטאות במחוזו, ובמחצית השנייה של החודש מאי 1944 הוקם גטו פושפוקלדנייה בבית הכנסת ובסביבתו. נוסף על יהודי העיר נכלאו בגטו גם כ-200 יהודים מהיישובים הסמוכים פולדס (Foldes) וטלטלן (Tetetlen). בגטו פעלה מועצה יהודית.
באמצע יוני 1944 הועברו תושבי הגטו למרכז השילוח שבבית החרושת ללבנים שרלי (Serly), בדברצן, ומשם הם גורשו בין 25 ל-28 ביוני 1944, מהם לשטרסהוף (Strasshof) שבאוסטריה, מהם לאושוויץ.