המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Ukraine ,Proskurov, עובדי הפירמה "דרשייד", 1943. ארכיון יד ושם, 3883/3793

בראשית המאה העשרים התגוררו בפרוסקורוב כ-11,000 יהודים – כמחצית תושביה. במלחמת האזרחים ברוסיה (1920-1918) נפגעו יהודי העיר קשה בפוגרומים; באחד מהם, ב-15 בדצמבר 1919, רצחו כוחות של צבא פטליורה כ-1,600 מיהודי העיר.
בתקופת השלטון הסובייטי היו מקצת היהודים לפקידים ולפועלים במוסדות ובמפעלים ממשלתיים. בעלי מלאכה רבים אורגנו בקואופרטיבים. בבית המשפט המקומי נפתחה מחלקה יהודית שניהלה דיוניה ביידיש וכן נפתחו בתי ספר ביידיש, אך רבים מילדי היהודים למדו בבתי ספר אוקראיניים. ערב פלישת גרמניה לברית-המועצות נמנו בעיר כ-14,500 יהודים.
עם הפלישה גויסו רבים מיהודי העיר לצבא האדום ואחרים הצליחו להימלט מזרחה לפנים ברית-המועצות. פרוסקורוב נפלה בידי הגרמנים ב-7 ביולי 1941. באמצע יולי רצחו בה הגרמנים 146 קומוניסטים, כמה מהם יהודים. בספטמבר 1941 הרגו שוטרים אוקראינים וחיילי גדוד המשטרה ה-320 כ-800 מיהודי העיר. בעקבות ניסיונות התנגדות במהלך הרצח נהרגו שלושה חיילים גרמנים וחמישה שוטרים אוקראינים.
באוגוסט 1941 נצטוו היהודים לעבור לשני גטאות: גטו גדול מוקף גדר תיל, וגטו קטן יותר, לא מגודר, שרוכזו בו בעלי המקצועות הנדרשים ("מומחים"). מספר התושבים היהודים בגטאות, שרוכזו בהם גם יהודים מהסביבה, מוערך ב-12,000-10,000. לכל אחד משני הגטאות התמנה "נציג יהודים". בגטו של בעלי המקצוע שימשה בתפקיד ליסה לינדנבוים (Lindenboim); היא שיתפה פעולה עם הגרמנים ונודעה באכזריותה. היהודים עבדו בעבודת כפייה בלי תמורה ומדי שבוע נאלצו להחליף בשוק חפצים תמורת מזון.
נוסף על גטאות היה בפרוסקורוב גם מחנה עבודה שרוכזו בו יהודים מיישובים באזור. בסתיו 1942 הגיע מספר האסירים היהודים במחנה לכ-2,000. עוד מחנה עבודה היה בכפר הסמוך לזנייבו (Leznevo) ונכלאו בו שבויי מלחמה רבים ויהודים צעירים מיישובי הסביבה.
באוקטובר 1941 חוסל הגטו הגדול ונרצחו כ-5,300 יהודים (על-פי הערכה אחרת כ-8,000), ואִתם נרצחו עוד כ-2,500 יהודים שנשלחו אל מותם בפרוסקורוב מצ'רני אוסטרוב (Chernyi Ostrov), ניקולייב (Nikolaev) וגוורדיסקויה (Gvardeiskoye). כמה יהודים שהסתתרו בגטו הגדול הצליחו להסתנן לגטו של בעלי המקצוע ונרשמו כ"מומחים". ב-30 בנובמבר 1942 (לפי מקור אחר ב-12 בנובמבר) נרצחו עוד כ-7,000 יהודים (על-פי הערכה אחרת 3,000-2,500), ובהם ה"מומחים" מהגטו הקטן, אסירים ממחנה פרוסקורוב ואחרים. לפי מקור נוסף, ב-1 בינואר 1943 נורו למוות הכלואים במחנה לזנייבו. מספר הנרצחים היהודים בפרוסקורוב – בגטאות ובמחנות גם יחד – מוערך בכ-16,000-14,000. בזמן מעשי הרצח ניסו כמה צעירים להתנגד לגרמנים. כמה מיהודי הגטו השתלבו ביחידות פרטיזנים.