יד ושם, בתמיכת קהילות וארגונים יהודיים ברחבי העולם, מוביל את המשימה ההיסטורית להנצחת קורבנות השואה היהודים באמצעות איסוף "דפי עד" – המהווים "מצבות סמליות" לקורבנות ומטרתם לשחזר את זהותם וסיפורי חייהם של שישה מיליון היהודים שנרצחו בידי הנאצים ועוזריהם. את דפי העד ממלאים ניצולים, בני משפחה, חברים ומכרים לזכרם של יהודים שנספו בשואה. מתועדים בהם שמות, פרטים ביוגרפיים וכשניתן גם תצלומים של כל קורבן וקורבן. 800,000 השמות הראשונים המונצחים על גבי דפי עד נאספו בשנות ה-50 של המאה ה-20. מאז נמשך המאמץ העולמי לזהות את קורבנות השואה האלמוניים בכדי שיונצחו לעד.
מאמצי האיסוף נמשכו לאורך השנים בישראל ובקרב קהילות יהודיות בתפוצות. "חדר השמות" נפתח ב-1968 ביד ושם שבירושלים. החדר היה המאגר של דפי העד המקוריים, הכתובים בכתב יד, אשר אוחסנו בתיקי "יזכור" מיוחדים, מסודרים לפי סדר ה-א'-ב' של שמות הקורבנות. ב-1977 נחנך בניין "היכל השמות" בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין ויושב ראש הועד הבינלאומי של יד ושם, יוסף בורג.
בין השנים 1984-1985 צילם יד ושם במיקרופילם קרוב ל-1.1 מיליון דפי עד שנאספו עד אז. על רקע מספר גדל והולך של פניות הציבור באשר לגורלם של קורבנות שואה, איפשר המיקרופילם לצוות לחפש את השמות באופן יעיל יותר ולשפר את השירות לקהל. בהזדמנות זו גם נוצר עותק גיבוי חיוני של אוסף דפי העד. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 נאספו בהיכל השמות בממוצע כ-15,000 דפי עד חדשים מדי שנה. בעקבות נפילת "מסך הברזל" בברית המועצות לשעבר עלה באופו דרמטי מספר דפי העד שהתווספו להיכל השמות ובשנות ה-90 הגיע לכדי 35,000 מדי שנה.
בשנת 1990 הרחיב היכל השמות את פעילותו מעבר לדפי עד, והחל לאסוף ולעבד רשימות שמות שמקורן בתיעוד גירושים, מחנות וגטאות. מחשוב השמות מכל המקורות השונים החל בסוף 1991 והתרחב עד לסוף 1998, כשכמעט מיליון שמות מוחשבו.
שנת 1999 היוותה ציון דרך בהיסטוריה של היכל השמות. יד ושם החל להפעיל פרויקט מרוכז ומרשים של מחשוב למעלה מ-1.1 מיליון דפי עד, כולל סריקה של כל 1.6 מיליון דפי העד שנאספו עד אז. הפרויקט יצא לפועל בשיתוף עם תדיראן מערכות מידע ומנפאואר ישראל, ומומן על-ידי הוועדה העצמאית של אישי ציבור (Independent Committee of Eminent Persons או ICEP ), שהוקמה במטרה לפתור את הסוגייה הציבורית של חשבונות בנק רדומים בשוויץ. הפרויקט פעל בין פברואר למאי 1999 בסיוע של 1,000 אנשי צוות ו-100 מומחי מחשוב ותוכן, אשר עבדו בשתי משמרות בשני אתרים – בירושלים ובבאר-שבע. מאגר המידע הממוחשב ובו למעלה מ-2 מיליון שמות קורבנות שואה איפשר לנציגי הוועדה העצמאית של אישי ציבור להצליב את שמותיהם עם שמות בעלי החשבונות הרדומים.
ב-8 במאי 1999, בחסות נשיא המדינה עזר ויצמן, חנך יד ושם מסע פרסום עולמי לאיסוף דפי עד. תגובת הציבור היתה מדהימה: מוקד טלפוני ובו 20 קווים ו-90 חברי צוות, שעבדו במשמרות כפולות, הוקם בכדי להתמודד עם כמות הפניות בזמן אמת. במהלך החודשים אפריל ומאי בלבד התקבלו כ-147,000 דפי עד, ובסך הכל עד סוף 1999 התקבלו 380,000 דפי עד. תוצאות מסע הפרסום הורגשו היטב גם בשנת 2000, כאשר נוספו עוד 70,000 דפי עד. למרות שמסע הפרסום לאיסוף השמות הופנה גם לקהילות יהודיות בתפוצות, כ-85% מדפי העד נאספו בישראל. באופן מפתיע, למעלה מ-80% מדפי העד שהתקבלו הכילו שמות שלא היו מתועדים קודם לכן בהיכל השמות. עובדה זו העצימה את חשיבות מסע הפרסום במועד זה.
בשנת 2000 פרויקט המחשוב הראשוני ומסע הפרסום הביאו ליצירת מאגר מידע המכיל קרוב ל-2.5 מיליון שמות קורבנות שואה בהיכל השמות. מאגר השמות, שנבנה על בסיס טכנולוגי מתוחכם, עודכן ושודרג. אפשרויות חיפוש מתקדמות, הכוללות חיפוש מילים נרדפות וחיפוש לפי צליל (soundex), פותחו בכדי להגדיל את אפשרויות שליפת המידע. ב-22 בנובמבר 2004 נחנך מאגר המידע המרכזי של שמות קורבנות השואה והועלה לאתר האינטרנט של יד ושם. המאגר הציע לציבור הכללי נגישות מלאה וחופשית לקרוב ל-3 מיליון שמות קורבנות בעברית ובאנגלית. בשנת 2007 התווספה האפשרות לחיפוש במאגר השמות ברוסית (באותיות קיריליות).
המוזיאון החדש לתולדות השואה נחנך באביב 2005 וכולל את היכל השמות בעיצובו החדש, שנבנה בתרומתה הנדיבה של קרן קיסריה אדמונד בנימין דה-רוטשילד. בהיכל השמות שמורים כיום כ-2.7 מיליון דפי עד מקוריים בסביבה מוגנת של לחות וטמפרטורה מבוקרת. כשהם מוקפים בתצוגה המורכבת מרקע של דפי עד ותצלומים של קורבנות השואה מארצות שונות ומרקעים שונים, יכולים המבקרים בהיכל השמות להרהר בהשמדת העולם היהודי שקדם למלחמה. בסמוך לאנדרטה המעגלית מצוי מרכז מחשוב בו יכול הציבור לחפש מידע אודות גורל יקיריהם באמצעות מאגר המידע של שמות קורבנות השואה.
