שאלות נפוצות: המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה

המונח שואה מתייחס להשמדתם של כשישה מיליון יהודים בידי הנאצים ועוזריהם. מיום פלישתה של גרמניה לברית-המועצות, בקיץ 1941, ועד סוף מלחמת העולם השנייה, במאי 1945, פעלה גרמניה הנאצית יחד עם שותפיה לפשע להגשמת מטרתה - לרצוח כל יהודי ויהודי שחי בתחומי שלטונה. מאחר שאפליית היהודים במשטר הנאצי החלה עם עלייתו של היטלר לשלטון בינואר 1933, היסטוריונים רבים רואים בתאריך הזה את תחילת תקופת השואה. אמנם, היהודים לא היו קרבנותיו היחידים של היטלר, אך הם היו הקבוצה היחידה שביקשו הנאצים למחות מעל פני האדמה.

אין נתון מדויק על מספר היהודים שנספו בשואה. המספר המקובל הוא 6 מיליון, בעקבות אמירה של אדולף אייכמן, ששימש מומחה לעניינים יהודיים במשרד הראשי לביטחון הרייך ומילא תפקיד בכיר במדיניות "הפתרון הסופי". לקראת תום המלחמה הוא התגאה על כך בפני עמיתיו. רוב המחקרים מאשרים שמספר הקרבנות היהודים נע בין 5 ל- 6 מיליון. חישובים מוקדמים מציינים טווח שבין 5.1 מיליון (ראול הילברג) ל- 5.95 מיליון (יעקב לשינסקי). על-פי מחקר חדש יותר שערכו פרופ' ישראל גוטמן וד"ר רוברט רוזט והתפרסם ב"אנציקלופדיה של השואה", מספר הנספים היהודים נע בין 5.59 ל- 5.86 מיליון; על-פי מחקר שנעשה בניהולו של ד"ר וולפגנג בנץ המספר נע בין 5.29 ל- 6 מיליון. מקורותיהם העיקריים של הנתונים הללו הם השוואות בין מפקדי אוכלוסין לפני המלחמה ואחריה. בעריכת החישובים נעשה שימוש גם במסמכים נאציים שכללו נתונים חלקיים על גירושים והשמדה וכיוצא בזה.
למידע נוסף עיין בפרק "אודות השואה" באתר שלנו.

ביד ושם אנחנו מגדירים "קרבנות שואה" אנשים שהיו נתונים לרדיפה השיטתית נגד היהודים בידיהם של הנאצים ועוזריהם במשך שנות שלטונם של הנאצים, כלומר בשנים 1933-1945. גם לא יהודים רבים היו קרבנות לרדיפה בשנים ההן, אך הם נחשבים לקרבנות הנאצים ולא לקרבנות שואה, בשל האידיאולוגיה הייחודית והרצחנית שהניעה את הנאצים באופן מיוחד וטוטלי נגד היהודים.

מקרב כל היהודים שהיו קרבנות לרדיפה בזמן השואה קרוב לשישה מיליון נרצחו באמצעים שונים כמו הגזה, ירי, קבורה, הטבעה או שריפה בחיים, תשישות שנגרמה כתוצאה מעבודות פרך, הרעבה, מחלות מדבקות, שלילת טיפול רפואי ותנאים סניטריים בסיסיים ועוד. חלק מהם נטלו את חייהם במו ידיהם בכדי לחמוק ממאסר ומהרדיפות, או כדי לסיים את סבלם הנורא וחסר התקווה. יהודים שחיו תחת שלטון נאצי ומתו בלחימה מחתרתית, כלולים בין הנרצחים. הדבר תקף גם לגבי יהודים שהצליחו לשרוד עד השחרור, אך כוחם לא עמד להם והם מתו בששת החודשים הראשונים לאחר השחרור (עד סוף אוקטובר 1945) וגם לגבי יהודים שנהרגו תוך כדי פינוי ובריחה המוניים בעת התקדמות הבזק של הצבא הנאצי לתוך בלגיה, צרפת, פולין וברה"מ.

יהודים שנפלו כחיילים בצבאות בעלות הברית אינם נחשבים באופן כללי כקרבנות השואה, אלא כחיילים שנפלו במלחמה. עם זאת, עשרות אלפי יהודים אשר שירתו במיוחד בצבא הסובייטי, ונלקחו לשבי, זוהו כיהודים והוצאו להורג במחנות השבויים של הנאצים ולכן נחשבים קרבנות שואה. גברים יהודים שגויסו במסגרת יחידות צבאיות ללא נשק למטרת עבודות כפייה בהונגריה, סלובקיה, רומניה ובולגריה נחשבים גם הם לקרבנות שואה.

יהודים רבים עברו את מוראות השואה והוסיפו לחיות עוד עשרות שנים והם נושאים עמם את סבל העינויים שחוו. הם אמנם אינם נמנים עם ששת המיליונים, אך סבלם מדגיש את העובדה שיש למעשה שתי משמעויות למונח "קרבנות השואה": אלו שנרצחו ואלו שנרדפו וסבלו אך שרדו.

מבחינה פילוסופית ניתן לומר שכל היהודים שהיו בחיים בסוף שנת 1945 שרדו את כוונת הנאצים להשמידם. אך זוהי הגדרה רחבה מכדי להיות שימושית. היא איננה מבחינה בין מי שסבלו ישירות מעריצותם של הנאצים, ובין מי שהיו סובלים אילו לא הובס הנאציזם במלחמה. לפיכך ביד ושם אנו מגדירים "ניצולי שואה" יהודים שחיו בפרק זמן כלשהו תחת שלטון נאצי ישיר או לא ישיר ושרדו. הגדרה זאת כוללת יהודים מצרפת, רומניה ובולגריה אשר עברו את כל ימי המלחמה תחת משטר של רדיפה על רקע חוקי הגזע אך לא גורשו כולם, ויהודים שאולצו בכוח לעזוב את גרמניה בסוף שנות השלושים.

מפרספקטיבה רחבה יותר גם פליטים יהודים חסרי כול שיצאו מארצותיהם ונמלטו מפני הפלישה הגרמנית, כולל אלו שישבו שנים ולפעמים מתו בשטחים הפנימיים של ברה"מ נחשבים ניצולי שואה. שום הגדרה היסטורית אינה יכולה להיות משביעת רצון לחלוטין.

למרות הדעה הרווחת האמת היא שברוב המקרים לא. רוב יהודי גרמניה היו רשומים, אך לא כולם. זאת הייתה פחות או יותר המציאות בשאר ארצות אירופה המערבית. מעטים מן היהודים שנרצחו בשטחים שנכבשו מברית-המועצות היו רשומים. יהודים שנפטרו כתוצאה מרעב או מגפות בכל הגטאות, למעט הגדולים שבהם, לא נרשמו. יהודים יחידים שנתפסו ונרצחו בשדות וביערות לא תועדו ובעיקר, רובם הגדול של מיליוני היהודים שהובלו מקרונות הרכבת היישר אל תאי הגזים לא נרשמו. מצד שני, היו יהודים שנרשמו על-ידי גורמים שונים, לפני, בזמן ואחרי השואה ברשימות תושבים, רשימות אסירים בגטאות ובמחנות וכו'. רבים משמות אלו נגישים כעת במאגר השמות.

לשאלות נפוצות נוספות הנוגעות להיסטוריה של הנאציזם והשואה, ראה "מרכז המידע אודות השואה"  שיסייע לכם להעמיק ולבסס את ידיעותיכם בנושא השואה. במרכז אוסף מקורות גדול הלקוח מארכיון יד ושם. האוסף מכיל סוגים שונים של תיעוד מקורי מתקופת השואה: מכתבים ויומנים שכתבו יהודים בתקופת השואה; עדויות רבות של ניצולי שואה אשר נגבו ביד ושם שנים רבות אחר כך; מובאות מספרי זיכרונות שנכתבו בדיעבד וממרחק הזמן. לצד מקורות כתובים אלה, תמצאו מאות תצלומים בנושא, חפצים אותנטיים מתקופת השואה, יצירות אמנות מאוסף יד ושם וכן יצירות מאוסף החפצים של יד ושם. את אוסף המקורות הראשוניים הזה, מגבה מרכז המידע במובאות מהמחקר ובמאות ערכי לקסיקון.

המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה הוא מפעל בינלאומי ייחודי פרי יוזמתו של יד ושם ובהובלתו. מטרתו העיקרית היא לאסוף את שמותיהם ולשחזר את סיפורי חייהם של כל היהודים שנרצחו בשואה. עד כה הונצחו במאגר כ 4.8 מיליון מהנרצחים. זאת חובתנו המוסרית לכבד ולשמר את זכרם.

במטרה להנגיש מידע רב שאסף יד ושם אודות קורותיהם של יהודים שהיו קרבנות לרדיפה בתקופת השואה, הורחב מאגר השמות באפריל 2014 ונוספו לו פרטים גם על קרבנות נוספים שחלקם עדיין לא ניתן לקבוע מה עלה בגורלם. ככל הנראה, רבים מקרבנות אלו לא הצליחו לשרוד, אבל אנו עדיין מנסים לאתר מידע לגבי גורלם הסופי.

מינואר 2021 ואילך, מאפשר יד ושם גישה לציבור, במסגרת המאגר המרכזי המקוון של שמות קורבנות השואה, גם לשמות ניצולים שמקורם במספר מקורות שונים. ההגבלות הנדרשות בשל חששות לצנעת הפרט יושמו כדין. בכוונת יד ושם להמשיך ולהעלות שמות ניצולים ממקורות נוספים.

מעל 7.5 מיליון רשומות מידע נמצאות כיום במאגר, והן מבוססות על מקורות שונים. יש אנשים ששמם מופיע ביותר מרשומה אחת: למשל, אם מולאו שני דפי עד על אותו אדם, או שמו מופיע ברשימת גירוש ויש גם דף עד עבורו. מקצת הרשומות, לעומת זאת, כוללות מידע על יותר מאדם אחד – כך למשל בדפי עד רבים שמולאו בשנות החמישים נרשמו משפחות שלמות על דף אחד. נכון להיום (ינואר 2021), אנחנו מעריכים שבמאגר מוזכרים מעל 4.8 מיליון יחידים שנרצחו בשואה. בנוסף, מאגר השמות מכיל מידע חלקי על מאות אלפי קרבנות שלא ניתן לקבוע על סמך המקורות הקיימים בידינו מה עלה בגורלם, כמו גם על ניצולים רבים. מספרים אלו יגדלו ככל שנעשיר את המאגר במקורות מידע נוספים.

מומחי יד ושם אוספים בשיטתיות מסמכים ותעודות שבהם מידע על יהודים בשואה. כל שם שמופיע במסמך נרשם בנפרד ב"רשומת שם" עצמאית ובה מוקלד המידע האישי על אודות האדם הנזכר במקור, בדיוק כפי שהוא מופיע באותו המקור. ישנם מקורות שבהם המידע האישי רב ועשיר, וישנם מקורות שבהם המידע מצומצם ודל, בהתאם לסוג המקור.

"רשומת שם" מכילה מידע אישי המבוסס על מקור אחד. פרטים על אותו אדם יכולים להופיע גם ב"רשומות שם" נוספות המבוססות על מקורות אחרים. הן מוצגות במאגר השמות כתוצאות עבור רשומות שם/מסמכים.

"תיק אישי" הינו מקבץ המאגד את כל "רשומות השם" המכילות המידע אודות אדם אחד מתוך מקורות שונים.

יותר משליש השמות במאגר נאספו מתוך למעלה משני מיליון ושבע מאות אלף דפי עֵד שנמסרו לידי יד ושם במשך למעלה מששים שנה, כאשר מרביתם עברו דיגיטציה. שמות אחרים לוקטו מתוך מסמכים היסטוריים, ובכללם תיעוד מגירושים, ממחנות ומגטאות, וממקורות נוספים כמו מפעלי הנצחה מהתקופה שלאחר המלחמה. חלק מהתיעוד נתרם בידי מגוון מוסדות המשתפים פעולה עם יד ושם במאמץ חשוב זה.

המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה מורכב כיום משלושה סוגים של מקורות:

1. דפי עד. אלו הם טפסים מיוחדים שמולאו על ידי ניצולים, קרובים, או מכרים של הנרצחים, ונמסרו ליד ושם. בשנות ה-50 נאספו 800,000 דפי העד הראשונים. מאז נאספו למעלה מ- 2,700,000 שמות על גבי דפי עד הרשומים ביותר משלושים שפות. למידע נוסף על דפי העד ראו כאן  
2. מסמכים היסטוריים מן הארכיון, כגון תכתובות של פקידים ובעלי תפקידים נאציים עם עמיתיהם ברחבי אירופה; מסמכים של יהודים, ובתוכם מסמכים אישיים כגון מכתבים, יומנים וספרי זיכרונות וכן מסמכים של מוסדות וארגונים יהודיים; רשימות אודות רכוש שהוחרם; רשימות של אסירים בגטאות, בגירושים ובמחנות; רשימות של נרצחים; מסמכים ממשפטים נגד פושעים נאצים ועוזריהם; ספרי הנצחה; ועוד מקורות רבים אחרים. המקורות כתובים בכל השפות האירופאיות .
3. מפעלי הנצחה מקומיים. במשך השנים נעשו עשרות ניסיונות לתעד את שמות היהודים מעיר, מחוז, אזור, מדינה או מחנה. יד ושם צירף מפעלים אלה למפעל המרכזי, ופירות עמלם משולבים במאגר .לרשימה של השותפים אלה לחצו כאן
   חיפוש במאגר ימצא מידע מכל מגוון המקורות, וייתכן שיהיו שניים או יותר מקורות בעבור אדם אחד. מנגד, מכיוון שהמאגר טרם הושלם יש קרבנות שואה רבים שעדיין אינם מופיעים בו כלל. ככל שנתקדם בעבודתנו, יותר שמות יתווספו למאגר 
   .למידע נוסף לחצו כאן אודות המאגר

ככל הנראה לעולם לא נוכל לתעד את כל 6 מיליון שמות היהודים שנרצחו בשואה. היו יהודים שנספו ולא הותירו אחריהם כל זכר. הם נרצחו עם כל משפחתם ולא שנותר מי שימלא בעבורם דף עד. יהודים אחרים נספו מבלי להותיר אף מסמך אחריהם, או שמסמכים שהשאירו הושמדו במהלך המלחמה או אחריה. לרוע המזל השמידו ארכיונאים בשנות השישים והשבעים אוספים שלמים של מסמכים שהיו בעיניהם חסרי חשיבות.

ועם זאת אנחנו מעריכים שהתיעוד הרחב שנמצא ביד ושם ובארכיונים אחרים יכול לספק מידע כל שהוא על כחמישה מיליון מקרבנות השואה ואולי אף יותר. המטרה הזאת תושג על ידי השקעת המשאבים הנחוצים לרישום כל המידע המצוי בתיעוד.

עד היום הוצגו ב"מאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה" מעל שבעה מליון "רשומות מידע" ובהן עדות על שמותיהם של כ-4.8 מליון יהודים שנרצחו בשואה.

הרחבנו את בסיס הנתונים והוא כולל שני מיליון רשומות אישיות נוספות ובהן מידע רב על קורותיהם של יהודים בשואה: בעת ששהו בגטאות, במסתור, במחנות, תחת הכיבוש וכד'. הוספנו את רשומות המידע החדשות הללו גם אם עדיין לא ניתן לקבוע על סמך המקור מה עלה בגורלם של היהודים המתועדים בו.

הרשומות החדשות כוללות גם מידע על כ-800,000 יהודים שפונו או שנמלטו לשטחי פנים ברית המועצות מפני התקדמותו של הצבא הגרמני.

המידע החדש מבוסס על תיעוד מסוגים שונים שנאסף בארכיון יד ושם, מוחשב והיה זמין בשנים האחרונות לחוקרים ולמבקרים ביד ושם. כעת הוא נגיש לעיון הציבור הרחב הגולש ברשת.

מינואר 2021 ואילך, מאפשר יד ושם גישה לציבור, במסגרת המאגר המרכזי המקוון של שמות קורבנות השואה, גם לשמות ניצולים שמקורם במספר מקורות שונים. ההגבלות הנדרשות בשל חששות לצנעת הפרט יושמו כדין. בכוונת יד ושם להמשיך ולהעלות שמות ניצולים נוספים ממקורות נוספים.

בהחלט. המאגר מציג היום מידע על כ-4.8 מליון נרצחים. רבות מהרשומות החדשות שנוספו כעת למאגר מתייחסות לקרבנות שואה ששמם כבר הופיע קודם לכן במאגר. המידע החדש מעמיק באופן משמעותי את הידע שלנו על הנרצחים בשואה ומאפשר לנו להתחקות אחר תחנות שונות בחייהם ובגורלם במהלך שנות המלחמה.

בנוסף, ההרחבה הזו חושפת בפני הציבור הרחב מידע רב ומגוון ממקורות שונים על יהודים שלא ברור מה עלה בגורלם, כמו גם על ניצולי שואה. מעבר לכך, המאגר מציג לראשונה לקהל הרחב מידע על למעלה ממחצית מ-1.5 מיליון יהודים שפונו או נמלטו לתוך שטחי ברית המועצות בעקבות מבצע ברברוסה.

לא. המאגר מבוסס על אלפי מקורות מסוגים שונים. מומחי יד ושם ניתחו כל אחד מן המקורות וקבעו איזה מן המקורות מעיד על רצח, אילו מקורות מעידים בסבירות גבוהה על רצח (קרוב לוודאי שנרצח), ובאילו אין עדות ישירה על הרצח. יתכן שחלק מן האנשים ששמם מופיע במאגר רק במקור מן הסוג האחרון, כלומר במקור שאין בו עדות ישירה על רצח, אכן נרצחו לבסוף אך לעת עתה אין ביכולתנו לקבוע זאת בהסתמך על התיעוד שברשותנו.

מומחי יד ושם ניתחו כל אחד מן המקורות שבהם נעשה שימוש לצורך העשרת מאגר השמות. המומחים קבעו איזה מן המקורות מעיד על רצח, אילו מקורות מעידים בסבירות גבוהה על רצח, ובאילו אין עדות ישירה על הרצח.

כך למשל: הרשימה שהכין ארגון יוצאי לודז' בישראל כוללת כ-240,000 רשומות מידע. ידוע שכמעט כל תושבי הגטו נרצחו לבסוף אבל עורכי הרשימה לא הבחינו בין מי שנרצח לבין מי שניצל. לכן, בגלל מגבלות הרשימה, כיון שלא ניתן היה לדעת בוודאות מי מן האנשים המופיעים ברשימה לא נרצח, רשמנו ליד כל מי ששמו מופיע ברשימה "קרוב לודאי שנרצח".

שמותיהם של מי שידוע לנו בוודאות כי ניצלו לא מופיעים בשלב זה במאגר. אם תמצאו שם של אדם מאחד הגטאות שאתם יודעים שניצל, אנא מלאו אודותיו שאלון לרישום ניצול שואה. כך תוכלו לסייע לנו להפריד בין שמות הנרצחים לבין שמות הניצולים ברשימה. בעתיד בכוונתנו להעלות לאתר גם את שמות הניצולים.

בהחלט, הרבה יותר מאשר עד כה. במאגר מוצגות זו לצד זו רשומות מידע שכל אחת מהן מבוססת על מקור מידע עצמאי. לכן יתכן ששמו של אדם יופיע כמה פעמים במספר מקורות שונים. יתכן שחלק מן המקורות הללו מעידים באופן מובהק על כך שהאדם נרצח, וחלקם מתעדים את גורלו של אותו אדם בתחנות שונות במהלך השואה, ולכן אין בהם עדות ישירה על כך שנרצח. תיעוד חופף על אותו האדם נותן לנו תמונה עשירה יותר על האיש מאחר שכל מקור מוסיף מידע שהמקור האחר אינו מספק.

אכן כן. במאגר מוצגות זו לצד זו רשומות מידע שכל אחת מהן מבוססת על עדותו של מקור מידע עצמאי. חלק מן המקורות הללו מעידים באופן מובהק על כך שהאדם נרצח, וחלקם מתעדים את גורלו של אותו אדם בתחנות שונות במהלך השואה, ולכן אין בהם עדות ישירה על כך שנרצח.

לכן העמודה "גורל בהתאם למקור זה" עשויה להיות שונה בכל אחת מן הרשומות, בהתאם למקור הספציפי.

כן, במידת האפשר. בגלל הפער בין עומק פרטי המידע וצורותיו השונות במקורות השונים, ובגלל העדרה של "רשימת תושבים יהודים" באירופה ערב המלחמה, קשה מאד לחבר בין "רשומות שם" שונות המתייחסות לאותו אדם. לכן, תהליך הקיבוץ השיטתי של רשומות שם הנוגעות לאותו אדם לתוך "תיק אישי" אחד הוא מסובך וכרוך באתגרים מתודולוגיים וטכנולוגיים מורכבים מאוד ובמומחיות אנושית.

יד ושם עמל על פיתוח יכולות אלו והצליח ליצור עד כה מאות אלפי "תיקים אישיים" המאגדים ביחד "רשומות שם" קשורות לאדם אחד. ה"תיקים האישיים" מוצגים במאגר השמות כתוצאות אודות קרבנות/אנשים. לצד כל תיק תמצאו מספר המציין כמה "רשומות שם" כלולות בו.

מלאכת יצירת ה"תיקים האישיים" עוד רבה. החיבור בין "רשומות שם" ששייכות לאדם אחד דורש מחקר, וכמו כן "רשומות שם" חדשות מתווספות למאגר באופן שוטף.

באפשרותך לסייע לנו ליצור "תיקים אישיים". בחר בפונקציה רשימה כדי לסמן, להשוות ולבחור רשומות שם המתייחסות לקרבן אחד; לאחר מכן הקלק "הצע". זכור: כאשר מדובר בבני משפחתך, אתה המומחה. המשוב שלך יתקבל בברכה.

עליך קודם כל לבדוק במאגר אם קיים כבר דף עד אודות אותו האדם. אם לא קיים, או אם עדותך עשויה להוסיף מידע חשוב שחסר, עליך למלא דף עד ולשלוח אותו ליד ושם (ראה מידע כאן)

לאחר סיום קליטתו של דף העד החדש ביד ושם הוא יוצג במאגר המקוון (המאגר המקוון מעודכן ארבע פעמים בשנה).

עליך למלא שאלון לרישום ניצולי/פליטי השואה ולשלוח אותו ליד ושם (ראה מידע כאן).

מינואר 2021 ואילך מאפשר יד ושם גישה לציבור, במסגרת המאגר המרכזי המקוון של שמות קורבנות השואה, למרבית שמות הניצולים שמקורם בשאלונים אלה וכן במספר מקורות אחרים. ההגבלות הנדרשות בשל חששות לצנעת הפרט יושמו כדין.

כן, יש ניצולים במאגר. הניצולים היו קורבנות הנאצים - הם עברו סבל נורא ונרדפו עד מוות כמעט, אך למרבה המזל שרדו. מינואר 2021 ואילך מאפשר יד ושם גישה לציבור, במסגרת המאגר המרכזי המקוון של שמות קורבנות השואה, גם לשמות הניצולים שמקורם במספר מקורות שונים ולאלה שיגיעו בעקבותיהם. ההגבלות הנדרשות בשל חששות לצנעת הפרט יושמו כדין.

בנוסף, יתכן שיש ניצולים בין רשומות השם שמקורם בתיעוד ארכיוני, כגון רשימות גירוש, רשימות אסירים במחנה וכן הלאה. אם זיהית מישהו ששרד, אנא מלא שאלון רישום לניצולי/פליטי השואה ושלח אלינו מסמך כלשהו מהתקופה שלאחר המלחמה לצורך אימות, ואנו נשנה בהתאם את רישום גורלו במאגר השמות.

אכן יש. עשרות אלפי יהודים אשר שירתו במיוחד בצבא הסובייטי, ונלקחו לשבי, זוהו כיהודים והוצאו להורג במחנות השבויים של הנאצים ולכן נחשבים קרבנות שואה. כיוון שמספר גדול של חיילים יהודיים הוכרזו נעדרים ללא אפשרות לקבוע את גורלם וקשה מאד לבודד את אלו שנרצחו בשבי, הוחלט להציג את כל החיילים שנפלו עם הציון "נהרג בשירות צבאי".

המאגר הוא ניסיון להכיל את כל שמות אלו שנרצחו או נרדפו כיהודים, על רקע חוקי הגזע הנאציים, בתקופת השואה. לא-יהודים יכולים להופיע בו לעתים כאשר בחרו לחלוק את גורלם של בני זוגם או של הוריהם היהודים או מפני ששמותיהם רשומים במסמכים שכללו שמות של יהודים ולא היה ניתן להבחין ביניהם.

יד ושם הוא המקום היחיד בעולם שיזם ועושה מאמץ מרוכז כדי להקים מאגר של כל היהודים שנרצחו בשואה. ועם זאת, אנחנו לא עובדים לבד ולכבוד הוא לנו לשתף פעולה עם שותפים מקצועיים ומחויבים למטרה. המאגר המרכזי הוא תוצאה של שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הללו כדי שחוקר יוכל לקבל מידע ממספר מקורות בחיפוש אחד.

המאגר הוא רב לשוני וניתן לערוך בו חיפוש בעברית, אנגלית, ספרדית גרמנית ורוסית, באותיות עבריות, לטיניות או קיריליות. מסמכים בשפה אחת מועתקים אוטומטית לשפות האחרות. ועם זאת תנו דעתכם שתעתיק אינו מדויק תמיד. לדוגמא, שמות חיבה מועתקים כשמות רגילים. דף עד בעברית אודות "אבריימלה" יופיע באותיות לטיניות בתור -Avraham. שמות של מקומות יש לחפש באותיות לטיניות בלבד.

שמות של מקומות מאויתים כפי שמופיעים במקור. כאשר זה ברור שמות המקומות מלווים במיקום האדמיניסטרטיבי (נפה, מחוז, מדינה) שהיה בתוקף בשנות השלושים לפני תחילת השינויים בשנת 1938. כתוצאה, שם מקום מסוים יופיע עם אותו מיקום האדמיניסטרטיבי אפילו אם מאוחר יותר סופח למדינה אחרת (לדוגמה Lwow שבפולין שסופח לאוקראינה יופיע כ- Lwow עדיין בפולין).

טיפ לחיפוש – שמות של מקומות יש לחפש באותיות לטיניות (חיפושים בעברית מוגבלים לשמות הערים הגדולות בלבד). איותים שונים ווריאנטים לשוניים מקושרים בתוך המערכת: חיפוש אחר LWOW ימצא גם את LVOV וגם את LEMBERG. אם האיות המדויק של המקום לא ידוע לכם, נסו לרשום אותו באנגלית בצורה פונטית (כפי שנשמע).

המאגר כולל, בשלב זה, מידע על 4.8 מיליון נרצחים, כך שסטטיסטית קיים הסיכוי לא למצוא מידע על אדם כלשהו. אך קודם שאתם מתייאשים נסו להשתמש בשדות החיפוש בדף חיפוש מתקדם.

אם גם כאן לא מצאתם אתם תמיד מוזמנים ליצור אתנו קשר.

וודאי שכן!

מסרו נא תיקונים באמצעות הטופס "תיקונים/הוספות" בדף "פרטי הרשומה". זה חוסך זמן ומסייע בתהליך איתור הרשומה הספציפית.

אם דף העד/המקור תקין ואנו מסכימים שהנתונים הוקלדו שלא כשורה, נתקן את הדורש תיקון. אם לדעתנו ההקלדה נכונה, נשיב תשובה בהתאם.

יש לציין שיעברו מספר חודשים עד שהתיקונים יופיעו במאגר השמות באינטרנט, שמתעדכן ארבע פעמים בשנה.

אם הדורש תיקון מבחינתכם נמצא בדף העד/במקור עצמו ולא בהקלדת הנתונים, אין באפשרותנו לשנות את הכתוב במקור שמהווה מעין מסמך ארכיוני. אנו ממליצים על מילוי דף עד או מסירת מסמך המאמת את התיקון שאתם מבקשים לעשות.

במקרה שמדובר רק בשגיאה קטנה בדף עד שאתם בעצמכם מילאתם, ניתן לבצע שינוי בנתונים המוקלדים בלבד.

אנו מקבלים בברכה תמונות של הקורבנות ו/או מסמכים ומכתבים אישיים או ביוגרפיה קצרה. תוספות אלו יש למסור דרך הטופס "צרף תמונה או מסמך".

כמובן. הארכיון ביד ושם כולל מידע רב יותר מזה שקיים כרגע במאגר, אם כי לא תמיד המידע הזה נגיש בקלות .חלק מהנתונים נגישים בצורה דיגיטלית.

מציאת מידע כזה דורש חיפוש ארכיוני בשיטה הלא מקוונת וזו אינה אפשרית אלא ביד ושם עצמו .ניתן לשלוח פניות לשירותי יעץ ומידע.

למציאת כתובות בישראל

מטרתו המוצהרת והעיקרית של יד ושם, באיסוף דפי העד ויצירת מאגר שמות קורבנות השואה, היא הנצחת שמות הנספים בשואה. מציאת קרובי משפחה ויצירת קשר איתם הינן מטרות נלוות. לדאבוננו, אין לנו שום מידע על מוסרי דפי העד מעבר לכתוב בדף העד עצמו ואין באפשרותנו לדעת אם הם עדיין בחיים ואיך ליצור עמם קשר בימים אלה. למציאת כתובות או איתור ניצולים ראה סוף דף זה.

• חיפוש בספרי הטלפונים. יש אפשרות גם לחיפוש דרך האינטרנט באתר של בזק.
• חיפוש במרשם התושבים של משרד הפנים בדואר אלקטרוני oc_info@moin.gov.ilאו בטלפון 6294666-02. בדרך כלל המידע שניתן על ידם מסתכם בכתובת הנוכחית ובאם האדם המבוקש עדיין בחיים. ככל שאתם יודעים יותר פרטים על האדם המבוקש, כך יגדלו הסיכויים לקבלת המידע הרלוונטי. חשוב לציין שהשירות הזה מוגבל לשם אחד ביום.
• נסו להשתמש בשירותים השונים שבאתר ה- JewishGen. באתר זה קיימים שירותים רבים, חלק מהם מצריכים הרשמה.
• השתמשו באתר של החברה הגנאלוגית הישראלית. שילחו את הפרטים ל"רוז פלדמן", והיא תעלה אותם לאתר. תוכלו למצוא פרטים אלו אם תכנסו לאתר תחת הכותרת הצדית "Projects" ושם להיכנס לקטגוריה: "Searching for Submitters of Pages of Testimony in Israel".
• ישנה אפשרות לנסות למצוא מידע בעזרת פורום שורשים משפחתיים באתר של "תפוז"

למציאת כתובות בחו"ל

• חיפוש בספרי טלפונים מקומיים. למדינות רבות יש ספרי טלפונים מקוונים. ישנה גם אפשרות לחיפוש באתר YAHOO ב - "People Search" , ב :.
• במוזיאון השואה של ארה"ב שבוושינגטון (The United States Holocaust Memorial Museum ) קיים רישום של ניצולי שואה. ניתן לפנות אליהם בדוא"ל אולם, צריך לציין שמופיעים שם בעיקר, אבל לא רק, ניצולים מצפון אמריקה .
• יש מידע רב על ניצולים בארכיון יד ושם ובספריה אבל רובו מתייחס למידע עד שנת 1954 לכן, במקרים רבים, המידע שעל-גבי דף העד חדש יותר ממה שאנו יכולים לגלות בחיפוש במקורות יד ושם. אולם, תמיד אפשר לפנות אלינו ל -collect@yadvashem.org.il . השירות כרוך בתשלום ועלול להמשך עד לחודשיים. כמובן שתמיד אפשר להגיע ליד ושם בכוחות עצמכם ולקבל הדרכה במקום מהמומחים שלנו. כך תוכלו לערוך את החיפושים בעצמכם .
• אנו מקווים שהמידע שהובא כאן מועיל ושתצליחו למצוא את קרובי משפחותיכם.

קיימת רשת עולמית של מתנדבים מסורים אשר מוכשרים לסייע במילוי דפי עד ושאלונים לניצול.
לקבלת סיוע בישראל נא לפנות: 
בעברית: 02-6443888  או collect@yadvashem.org.il
ברוסית :  Russian Speakers: 02-6443235
באנגלית : English Speakers: 02-6443888
לקבלת סיוע במקומות אחרים ברחבי העולם נא לשלוח דוא"ל בציון שם, כתובת וטלפון של מבקש העזרה אל: collect@yadvashem.org.il