בלטביה חיו ערב מלחמת העולם השנייה כ-93,000 יהודים. רובם התגוררו בערים הגדולות ריגה (Riga), דאוגוופילס (Daugavpils), ונטספילס (Ventspils), ילגבה (Jelgava), ליפייה (Liepaja), לודזה (Ludza), יקבפילס (Jekabpils), רזקנה (Rezekne) וכן בערים ובעיירות רבות בכל רחבי לטביה. הנאצים כבשו את לטביה בין ה-1 ביולי ל- 8 בו, 1941 ומייד החלו ברצח יהודים. כבר ב-4 ביולי נשרפו יהודים בבית הכנסת בריגה למוות. בחודשים יולי-ספטמבר 1941 נרצחו יהודים רבים ביער ביקרניקי (Bikernieki) שליד ריגה. יהודי גטו ריגה נרצחו בשתי האקציות הגדולות, ב-30 בנובמבר וב-8 בדצמבר 19411 ביער רומבולה (Rumbulaa).
בשנת 1942 ביער ביקרניקי (Bikernieki) נרצחו כ-12,000 יהודים זרים שהובאו מצ'כוסלובקיה (Czechoslovakia), מגרמניה(Germany) ומאוסטריה (Austria).
גטו ריגה חוסל בספטמבר 1943 ויהודים שנשארו בחיים גורשו למחנה ריכוז קייזרוואלד (Kaiserwald).
לקראת השחרור של לטביה כאשר הצבא האדום התקרב הנאצים גירשו את האסירים ששרדו למחנה שטוטהוף (Stutthof).
כ-70,000 מיהודי לטביה נרצחו בשואה.
יד ושם עמל על איתור שמותיהם של קרבנות השואה ועל שחזור קורותיהם. במסגרת זו אנו מפעילים פרויקט ייחודי שנועד לאיתור גורלם של יהודי לטביה, תוך הסתמכות על עדויות ועל תיעוד ארכיוני שיטתי ורחב היקף. התיעוד אותר בשנים האחרונות בארכיון הממלכתי ההיסטורי של לטביה, ועותקים צולמו בידי ארכיון יד ושם. בין השאר איתרנו וצילמנו העתק של מפקד האוכלוסין משנת 1935, ובו מידע אישי רב על כ- 93,000 יהודים שגרו בלטביה ערב המלחמה. קבוצת חוקרים מקומיים מסייעת לנו לחבר את פרטי הפאזל הללו זה לזה ולאגור תיעוד ממקורות שונים המעידים ככל הניתן על גורלו של כל אחד מן היהודים בלטביה.
בסיומו של הפרויקט כל התעודות נסרקו והמידע נבדק; הכול הועבר ל"מאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה" באינטרנט. מלוא המידע שאספנו מוצג כעת במאגר השמות במעין "תיקיות" אישיות ובהן התיעוד הידוע לנו לעת עתה על כל אדם.
