ייצוג השטעטל באמנות יהודית: בין מציאות לפנטזיה
עיצובן של התפיסות המקובלות והנפוצות של השטעטל הושפע במידה רבה מהדרך בה השטעטל יוצג בצורות אמנות שונות. מסיפוריו של יצחק בשביס זינגר, דרך ציוריו של מארק שאגאל עם הדמויות המרחפות מעל עיירת הולדתו ויטבסק, ועד סצנות ושירים...
להמשך קריאה...על זיכרון השואה בחברה החרדית
במשך שנים בחרה החברה החרדית שלא ליטול חלק פעיל באירועי הזיכרון הממלכתיים לשואה. בתור חברה, היא נעדרה מימי הזיכרון לשואה ולגבורה ומטקסי הזיכרון השונים, וכן לא השתתפה בהנצחת השואה במרחב הציבורי הישראלי. בעקבות כך ניטעה המחשבה...
להמשך קריאה...זיכרון השואה בחברה החרדית- סיפור של רציפות והמשכיות
'החרדים והשואה' הוא נושא שעולה בשיח הפופולרי בישראל לרוב באחד משלושה הקשרים. בהקשר התאולוגי: 'היכן היה אלוהים בשואה?'; בהקשר החברתי: האם נטשו הרבנים את צאן מרעיתם?'; ובהקשר הישראלי: 'מדוע החרדים אינם עומדים בהישמע...
להמשך קריאה...האם רבנים ניצולי השואה העלו את זיכרונותיהם על הכתב?
הממד האישי הוא המאפשר לנו פתח להבנת העבר, את האפשרות ללמוד היסטוריה וללמוד מההיסטוריה". (רז סגל, ימי חורבן1)
ספרי הזיכרונות של ניצולי השואה, כמו גם העדויות שמסרו למכונים שונים, הפכו לתופעה רחבה מאד מאז שנות השמונים. קולו...
להמשך קריאה...ספרי הזיכרונות של ניצולי השואה, כמו גם העדויות שמסרו למכונים שונים, הפכו לתופעה רחבה מאד מאז שנות השמונים. קולו...
ליאון אנגלסברג: צייר מול הרי ירושלים
האמנים הניצולים שעלו לארץ מצאו עצמם לא אחת קרועים בין הרצון לתעד את המוראות שחוו לבין הצורך להתרחק מעברם ולהתחבר לארץ ישראל כדי לחיות חיים חדשים. כך יצירתם נעה על ציר זה, בין ה-"שם" ל-"כאן". מעניין במיוחד לבחון בהקשר...
להמשך קריאה...חייקה גרוסמן ותרומתה לחברה בישראל
"אני אישה יהודייה, אשר חיה בעת ובעונה אחת שם, בעבר, בגטו, במחתרת, מול פני הנאצים ופה עכשיו, במדינת היהודים. חלום חיי התגשם. יש לי מדינה, יש לי בית, יש לי קיבוץ, יש לי משפחה.
אני תמיד זוכרת ששישה מיליון יהודים לא זכו למה שאני...
להמשך קריאה...אני תמיד זוכרת ששישה מיליון יהודים לא זכו למה שאני...
"אני לא כאן ולא שם" – על אהרון אפלפלד
אהרון אפלפלד הלך לעולמו בשבוע הראשון של שנת 2018 והשאיר אחריו שובל מואר של דמויות רבגוניות שיצר מזיכרונותיו מתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה.אפלפלד נולד בשנת 1932 בצ'רנוביץ שברומניה. בן יחיד למיכאל ובוניה אפלפלד. סביבתו...
להמשך קריאה...תרומתם של רופאים ניצולי השואה בישראל: 1952-1945
עליית שארית הפליטה לישראל, החל משנת 1945, הביאה עמה רופאים ששרדו את השואה, וככל אנשי שארית הפליטה, הם היו צרובי טראומה והיה עליהם להסתגל מחדש לחיי יום-יום של חופש בחברה חדשה. החברה החדשה הייתה שרויה במאבק על עצמאותה ועל הקמת המדינה,...
להמשך קריאה...הטבח בבאבי יאר – מה ידעו בקייב ב-29 בספטמבר 1941?
ב-29 – 30 בספטמבר 1941 רצחו הנאצים בבאבי-יאר, גיא הריגה סמוך לבית הקברות היהודי הישן בקייב, 33,000 יהודים. לימים נעשה המקום הזה בקייב לסמל השואה בברית המועצות. מה ידעו היהודים והלא-יהודים כאחד על מה שהתרחש ביום ההוא? מדוע התייצבו...
להמשך קריאה...צביה וילדשטיין: מחנכת בגטו וילנה, בגולאג בסיביר ובבית ספר בגבעתיים
צביה וילדשטיין היתה מחנכת בכל נימי נפשה; היא הזינה וערסלה, טיפלה וסעדה, תמכה ועזרה, לימדה וחינכה ילדים וילדות, נערים ונערות, בכל תחנות חייה. ביניהן היו וילנה שבליטא, גולאג בקולימה, סיביר, ובית הספר על שם דוד שמעוני בגבעתיים....
להמשך קריאה...האבודים - סיפור החיים או סיפור המתים?
בשנת 2006 יצא לאור ספרו של דניאל מנדלסון (Daniel Mendelsohn), האבודים: שישה מתוך שישה מיליון (THE LOST: A Search for Six of Six Million) , שתורגם לשפות רבות וזכה לפרסים ושבחים בארץ ובעולם.על הספר נכתבו ביקורות במסגרות שונות, בעיתונות ובפרסומים...
להמשך קריאה...אלכסנדר פורד (1980-1908)
הסרט מיר קומען אָן (הנה אנו מגיעים ,פולין, 1936) הוא מסמך היסטורי נדיר אשר הופק על ידי ארגון הבונד כדי לגייס כספים עבור הסנטוריום ע"ש ד"ר ולדימיר מֶדֶם ליד ורשה.1 מיר קומען אָן מאפשר הצצה לעוני המחפיר שבו היו שרויים...
להמשך קריאה...בית חינוך לאידיאלים - חינוך יהודי במזרח אירופה
"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ."1"בתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה, התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים. ועדיין מי שיש לו אב היה מעלו ומלמדו, מי שאין...
להמשך קריאה...השבועות הראשונים לשחרור
בסוף, כבתחילה, היה מצבם של היהודים שונה משל האחרים.בשבועות האחרונים שלפני השחרור היו שרויים רבבות היהודים שעדיין חיו תחת שלטונם של הנאצים, בעיקר בשטחי הרייך, בדריכות מתוחה ביותר. החודשים שקדמו לסוף המלחמה התאפיינו בסוג מיוחד...
להמשך קריאה...מעבר לתמונה: אהבתה של הנערה תמרה לזרסון
בהקדמה לספרו אמנות האהבה, פותח אריך פרום, פסיכואנליטיקן ופילוסוף יהודי,1 בדברי אזהרה:"הקריאה בספר זה סופה לאכזב כל אדם המבקש לו דרך קלה באמנות האהבה. ספר זה מכוון להוכיח כי האהבה איננה חוויה שכל אדם מסוגל להתנסות בה, ותהי...
להמשך קריאה...מעבר לתמונה: דרשות הרבי מפיאסצ'נה בגטו ורשה
"מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה, קולי שמעת אל תעלם אזנך, לרווחתי לשוועתי".1פסוק זה פותח את קובץ הדרשות "אש קודש" של הרבי מפיאסצ'נה – רבי קלונימוס קלמיש שפירא. הפסוק נושא בחובו אמירה הנוגעת למכלול הדרשות בספר,...
להמשך קריאה...גוונים של זיכרון: ציוריהם של פרדיננד בלוך ושמואל בק
האמנות מספקת לנו ממד נוסף להבנת המורכבות שבהתמודדות עם אירועי השואה. פסל, ציור ורישום אינם בגדר מקור היסטורי "מהימן" אך הם מהווים "טקסט חזותי" וככזה מאפשרים לצופה גישה אל נקודת מבטו הייחודית של האמן, זו המבוססת על...
להמשך קריאה...גזל הרכוש היהודי בשואה – היבטים היסטוריים ופדגוגיים
פתיחהנושא זה אינו כלול על פי רוב במסגרת הלימוד על השואה. אמנם היבטים אחדים הנלמדים במסגרת נושא השואה מתקשרים אליו, אך אין הוא נלמד בפני עצמו. למרות זאת, זהו נושא אקטואלי ביותר - כמעט מידי יום ניתן למצוא ידיעות בעיתונים וכתבות...
להמשך קריאה...היסטוריוגרפיה, תודעה וזיכרון – היבטים היסטוריים ופדגוגיים
פתיחהלנושא הנדון שלפנינו אין היבטים דידקטיים מובהקים. אין כאן סוגיה היסטורית, התייחסות למקום, לאדם, לרצף אירועים ותהליכים או למערכת מושגית היסטורית הקשורים לתקופת השואה וניתנים לתרגום לשפת החינוך וההוראה. גם לא ניתן להניח...
להמשך קריאה...היחסים בין יהודים לסביבתם בארצות שונות - היבטים היסטוריים ופדגוגיים
פתיחההסוגיה הנידונה ברשימה שלפנינו מתמקדת מטבע הדברים בתקופת השואה, אך אינה מוגבלת רק לתקופה זו. היא נידונה בכל התקופות, וניתן לבחון אותה לאורך ההיסטוריה במקומות רבים ושונים. היא ממשיכה להיות נושא לדיון גם בימינו אנו –...
להמשך קריאה...זהות יהודית-גרמנית בבית קרנובסקי לי"י זינגר
הקדמהבית קרנובסקי הנו רומן משפחתי המתאר שלושה דורות, וממוקם בשלוש ארצות. סאנדר גילמן מסביר כי הרומן המשפחתי, כפי שפותח במאה העשרים, מטפל בניסיון של הפרט למצוא את עצמו ביחס לנסיבות המשפחתיות והחברתיות שבהן הוא פועל. המשפחה...
להמשך קריאה...מעבר לתמונה: האוז"ה, מפעל הסיוע לילדים
"המלאך המגן עלינו פעל בדמותה של אנדרה סלומון מהאוז"ה, שמנעה את הנסיעה [לביקור ההורים במחנה ריווזאלט] בשכנעה את ההורים לוותר על רצונם לראות את הילדים כדי לא לסכנם. בשנות השמונים, זמן קצר לפני שנפטרה, סיפרה לי אנדרה שהיא...
להמשך קריאה...חסידי אומות העולם - היבטים היסטוריים ופדגוגיים
פתיחהחסידי אומות העולם הם "האנשים הטובים" של תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. מעשיהם בולטים במיוחד בשל העובדה שהיהודים נרדפו בשנים ההן בכל מקום, ולא נמצאו כמעט מדינות וחברות שהגנו עליהם.מדינות אירופה נחלקו בתקופה זו...
להמשך קריאה...ליל הבדולח – 1938 "שנת הגורל"
פתיחהכותרת רשימה זו, 1938 - שנת הגורל, לקוחה ממסמך של משרד החוץ הגרמני מ-25 בינואר 1939. המסמך עוסק בניתוח מדיניות הממשלה הגרמנית כלפי היהודים ומציג את מטרותיה של המדיניות לעתיד לבוא. אחד המשפטים הראשונים במסמך זה אומר:"כנראה...
להמשך קריאה...סיפורה של מלה צימטבאום: היהודייה הראשונה שברחה ממחנה אושוויץ-בירקנאו
"... למרגלות הגרדום חתכה מלה את עורק פרק כף היד. איש הס"ס, התליין, ניסה לחטוף מידה את הסכין ומלה הכתה בפניו בידה השותתת דם, לעיני כל נשות המחנה. חיילים אחרים חשו למקום בזעם רב: אסירה, יהודייה, אשה, העזה לקרוא עליהם תיגר.1דמותה...
להמשך קריאה...משפטי אושוויץ
מתוך כ-7,000 אנשי ס"ס ששרתו במחנה אושוויץ, כולל בירקנאו, בונה מונוביץ ומחנות הבת, הועמדו לדין בסך הכל כ-63. משפט אושוויץ הראשון שהתנהל בקרקוב, החל בנובמבר 1947, והסתיים בדצמבר 1947. במסגרת המשפט שפטו הרשויות הפולניות 41 אנשי ס"ס....
להמשך קריאה...שואת יהודי הונגריה – סקירה היסטורית
"אייכמן ייעד בתוכניתו ארבע רכבות [בכל רכבת היו כ – 40 עד 50 קרונות משא עם כ – 2000 בני אדם] בכל יום, אולם את זה אי אפשר היה להסדיר למרות ההרחבה של כל המתקנים הקיימים שם [...] אז הוסדר העניין בדרך זו, שביום אחד יכולות לנוע שתי...
להמשך קריאה...סיפורן של אסירות מחנה הנשים רוונסבריק
הו, אחי, יבוא יום ולא מסדר נוכחות ינהל את חיינו!
השערים יפתחו לרווחה, ותבל ומלואה, בת חורין, תחבוק אותנו.
ואנו, אסירי מחנות הריכוז, נצעד ברחובות הרחבים,
ובני אדם אחרים יצפו לבואנו.
וכל המביט בנו יראה את הקמטים העמוקים...
להמשך קריאה...השערים יפתחו לרווחה, ותבל ומלואה, בת חורין, תחבוק אותנו.
ואנו, אסירי מחנות הריכוז, נצעד ברחובות הרחבים,
ובני אדם אחרים יצפו לבואנו.
וכל המביט בנו יראה את הקמטים העמוקים...
תנועת הרזיסטנס היהודית בצרפת
כל יהודי בצרפת מבין בבירור, שהצעד היחיד שיבטיח את הצלת העם היהודי טמון בלחימה גברית, לחיים ולמוות, בינינו ובין ההיטלריסטים, ושרק היא בלבד תבטיח הצלת העם היהודי. [...] עלינו ליצור עוד ועוד פלוגות של המחתרת הקומוניסטית, נתקיף את...
להמשך קריאה...סיפורה של לנה קיכלר-זילברמן
כשאימא עוזבת את הבית, כל הבית מתערער. על זה נבנתה תכנית ריאליטי, שעקבה במקביל אחרי שתי משפחות שאמהותיהן הוחלפו זו בזו, ועמן חוקי הבית, כלליו, מנהגיו, הגבלותיו והיתריו. ההנחה היתה, שברגע שאימא מתחלפת כל הבית משתנה, ואם אבא...
להמשך קריאה...יידיש ועברית - שתי שפות, שני עולמות ספרותיים?
אחד הדברים המרגיזים ביותר, לפחות לטעמי, הוא הדרך שבה על פי רוב נקראת השירה ביידיש. השירה נקראת על ידי רבים כשירת פולקלור פשוטה, הטובה בעיקר כדי להבין את חיי היהודים בגולה. מיותר לציין, כמובן, שמי שקרא ולו רק מעט מספרות ומשירת...
להמשך קריאה...קווים מרכזיים בהיסטוריוגרפיה של חקר הנשים בשואה
בספרה האוטוביוגרפי כתבה הסופרת, המתרגמת וניצולת מחנה אושוויץ-בירקנאו, רות בונדי, את הדברים הבאים: "באחת הפגישות עם תלמידי בתי-ספר תיכוניים במסגרת לימודי השואה, בבית-הספר 'הר וגיא' בקיבוץ דפנה, נשאלנו ארבעת הניצולים...
להמשך קריאה...המשכיות וחידוש בתפקיד האישה היהודיה בתקופת המלחמה
דגם המשפחה היהודית בשנים שבין שתי מלחמות עולם בפולין הושפע מגורמים שונים. על-פי מאמרן של דליה עופר ולינור וייצמן, חייהם של הגברים והנשים היהודיים לפני המלחמה התנהלו לפי דגמים מגדרים מסורתיים. בשנות ה-20 וה- 300 של המאה ה-200, במרבית...
להמשך קריאה...גוונים של זיכרון: יצירתו של ניצול השואה יהודה בקון – 'האדם שהחזיר לי את אמונתי בחיים'
בכתבה שלפניכם מופיע ניתוח חינוכי של יצירת אמנות של הצייר יהודה בקון. פעמים רבות מהוות יצירות אמנות כטריגר לדיון חינוכי עם קבוצה, באופן שהוא חוויתי ולא בהכרח אינטלקטואלי.
הצייר יהודה בקון נולד ב – 1929 בצ'כוסלובקיה....
להמשך קריאה...הצייר יהודה בקון נולד ב – 1929 בצ'כוסלובקיה....
המחתרת היהודית בקרקוב
"מנהיגי התנועה לא חונכו ולא חינכו מעולם לפעול במחתרת ולאחוז בנשק, הרי שלמנהיגות שלהם היה כל הזמן אופי רוחני בהחלט. בנסיבות החיים הקשות ביותר ידעו לשמש לחניכיהם מופת של מסירות נפש ורוח לוחמת, אבל תמיד היה במנהיגותם יסוד...
להמשך קריאה...תרבות יידיש בתקופת השואה ולאחריה
ברשימה זו נסקור היבטים שונים בתרבות היידיש בתקופת השואה ולאחריה. בכל נושא נבקש להפנות את הזרקור לסיפורים ולדמויות שונות המאירים את התהליכים המרכזיים שהתרחשו בתרבות היידיש בתקופות השונות, ושיידונו בהרחבה במאמרים שבגיליון...
להמשך קריאה...מסע בעקבות משפחה במקדוניה
את ביקורי הראשון במקדוניה התחלתי בעיר ביטולה (מונסטיר לשעבר)תחת שלטון האימפריה העותומנית, ששלטה במקדוניה עד מלחמת העולם הראשונה, נקראה ביטולה מונסטיר, על שם המנזרים הרבים שהיו בה מעברה הביזנטי. גם השם ביטולה נובע מאותו מקור...
להמשך קריאה...מעבר לתמונה: הצגת התיאטרון 'היהודי הנצחי' בגטו וילנה
"הצגות 'היהודי הנצחי' בגטו היו לשעות של התרוממות-הרוח, שסחפה את הכל בלהט עוזה ועוררה לתקווה ולמרי. היו אלה רגעי אורה בל יישכחו בחשכת הגטו. על הבמה עברו הימים האחרונים במלחמת ישראל לחירותו, יגונו של אדם יחיד שלא השתתף...
להמשך קריאה...שואת יהודי צרפת - סקירה היסטורית
קורותיהם של היהודים בצרפת בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה מהווים פרק ייחודי ומורכב בתוך סיפורה של שואת יהדות אירופה. גורמים שונים חברו זה לזה ויצרו מציאות שונה משאר המדינות שהיו תחת הכיבוש הגרמני, בניהם החלוקה הפנים יהודית...
להמשך קריאה...פרשת קסטנר והשפעתה על החברה הישראלית
במחצית הראשונה של שנות החמישים שימש זיכרון השואה אחד מעמודי היסוד שעיצבו את אופייה של החברה הישראלית הצעירה. בין היתר היוותה השואה יסוד מעצב של הזירה הפוליטית באותן שנים, ומפלגות שונות השתמשו בה, בקורבנותיה ובהנצחתה באופן...
להמשך קריאה...שואת יהודי יוגוסלביה - סקירה היסטורית
"אין אפשרות לתאר במילים כל מה שעבר עלינו, אסירי סטרה גרדישקה ויאסנובאץ. סיפורינו אינם אלא בבואה חיוורת של המציאות. פשעים כאלה טרם נודעו ואינני מאמין כי יחזרו עוד. אנו, ניצולי המחנות, איננו מאחלים אף לגדול אויבנו להתנסות...
להמשך קריאה...אסתר גולדשטיין – אישה יהודייה באושוויץ-בירקנאו
במאי 1944, גורשה לילי יעקב, ילידת העיירה בילקה (Bilke) שבהרי הקרפטים, מגטו ברגסס (ברהובו), יחד עם משפחתה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, בדומה לרוב יהודי הונגריה. היא היחידה מכל בני משפחתה ששרדה. ביום השחרור, במחנה הריכוז דורה-מיטלבאו...
להמשך קריאה...מעבר לתמונה - סיפור הצלתו של מכון ייווא בוילנה
"ספרים אינם צומחים על עציםדוד אליהו פישמן, (תרגום: אבריאל בר-לבב), "אודים מוצלים מאש: הצלת אוצרות התרבות היהודיים בוילנה", רון מרגולין (עורך), מדעי היהדות, כרך 37, תשנ"ז, האיגוד העולמי למדעי היהדות האוניברסיטה העברית,...
להמשך קריאה...המשוררים ולדיסלב שלנגל וצ'סלב מילוש על יהודי גטו ורשה
"שני משוררים וחומה מפרידה
שתי זוויות ראייה ואותה החומה בבלימה
מי יחיה ומי ימות
מי ישמע ומי ישקט" הכתבה שלפניכם מתמקדת בשני משוררים מפורסמים, שלאחר הכיבוש הגרמני מצאו עצמם בשני צדי החומה המפרידה בין הגטו היהודי...
להמשך קריאה...שתי זוויות ראייה ואותה החומה בבלימה
מי יחיה ומי ימות
מי ישמע ומי ישקט" הכתבה שלפניכם מתמקדת בשני משוררים מפורסמים, שלאחר הכיבוש הגרמני מצאו עצמם בשני צדי החומה המפרידה בין הגטו היהודי...
מרד גטו ורשה בזיכרון הלאומי הפולני
ה- 19 באפריל, 1948. חמש שנים בדיוק לאחר פרוץ מרד גטו ורשה, מצטופפים למעלה מעשרת אלפים בני אדם, פולנים ויהודים, ברובע מוראנוב בורשה. שלוש שנים חלפו מאז תום מלחמת העולם השניה, והבירה הפולנית עדיין עומדת בחורבותיה. ההתכנסות ההמונית...
להמשך קריאה...יהדות קרקוב כיום
כמה ימים לפני פורים, במוצאי שבת, ה-3 במארס 2012 התאספו בבית הכנסת המהודר "טמפל" שבקרקוב כמאתיים יהודים לחגיגת בת-המצווה של הילדה אסתרה דרקובסקה, שנולדה וגדלה בקרקוב. לאחר טקס 'הבדלה' קראה אסתרה קטעים מתוך מגילת אסתר,...
להמשך קריאה...יהודים מוכרי ספרים בקרקוב
אני שאלתי: "מה זאת אנטיקוורניה?", והוא ענה: "זוהי חנות ספרים יהודית. ישנן בקרקוב חנויות אחדות כאלה, בהן אפשר להשיג בזול יצירות ישנות ואפילו חדשות יותר".Mikołaj Rybowski, Karta z pamiętnika nauczyciela (Podróż piersza z Klęczan koło Gorlic do Krakowa). Muzeum...
להמשך קריאה...חיי יומיום בגטו קרקוב מנקודת מבט אחרת
בבואנו לדון בתקופה הקריטית והייחודית בה התקיימה שגרת חיים יהודית בגטאות פולין, אנו מסתמכים, מטבע הדברים, על עדויותיהם של יהודי הגטו, ספרי הזיכרונות שכתבו, יומנים ותעודות בני הזמן. משום כך עדותו של תאדאוש פאנקייוויץ', רוקח...
להמשך קריאה...פרימו לוי על מערכות יחסים וחברות בין אסירים במחנה אושוויץ-בירקנאו
"איבדנו צלם אנוש לפני שהגוף ירד דומה. אנחנו לא נחזור. אסור [ההדגשה במקור. נ.ש] לאיש לצאת מכאן, אסור שאיש יצא ויראה לעולם כולו את המספר המקועקע בבשרו, לבשר את הבשורה האיומה, בשורת אושוויץ: הדבר הנורא שיכלה נפש האדם לעולל...
להמשך קריאה...סולידריות יהודית לפני ואחרי השואה - לשאלת מושג היחיד והיחד ביהדות
במהלך השואה עמדו למבחן היחסים שבין היחיד ליחד, בין האני לזולת, ובין הפרט לקהילה. אך יחסים אלה, בין האינדיבידואל לבין הכלל, נבחנים ונידונים כבר מאות ואלפי שנים בהיסטוריה, במסורת ובהגות היהודית. מהי אותה ישות הנקראת "הקהילה...
להמשך קריאה...שימוש בסיפוריה של אידה פינק בהוראת שואה
"אני רוצה לספר על פיסת זמן שאינו נמדד בחודשים. מאז ומעולם רציתי לספר על הזמן הזה, ולא כמו שאעשה זאת עכשיו ולא על רק פיסה אחת ... את הזמן הזה שאינו נמדד לא בחודשים כי אם במילה. מיהו שאמר, זה קרה בחודש מאי היפהפה -- אנחנו אמרנו:...
להמשך קריאה...מעבר לתמונה - היידיש בבונדיזם: מלשון פרגמטית ללשון המייצגת תרבות לאומית אוטונומית
הקדמההבונד, הארגון הסוציאליסטי, היה לתנועה היהודית הגדולה בפולין ערב מלחמת העולם השנייה. הבונד נוסד בשלהי המאה ה-19 ברוסיה הצארית, ולאחר מלחמת העולם הראשונה עבר מרכזו לפולין. בשלב זה הייתה היידיש חלק אורגני מהבונד, והתקבלה...
להמשך קריאה...תרבות יידיש לפני השואה
"לנסוע עם יידיש זה לנסוע לא רק עם יידיש. אתה מסתכל בנופה של השפה, ובן־רגע היא הופכת לתרבות, להיסטוריה, לספרות. אתה מדבר אליה יידיש, והיא עונה לך בציטוטים בעברית, בגרמנית, ברוסית. אתה חוצה עולמות של גיאוגרפיה ודמוגרפיה, היסטוריה...
להמשך קריאה...מויטבסק לפריז – ביילינקי ושאגאל יוצרים בין שתי מלחמות
"צופרידן ווי גאָט אין פֿראַנקרייַך" / "מאושר כמו אלוהים בצרפת"פתגם שהיה שגור בפי המהגרים היהודים בצרפת.בשנת 1938 פורסם מאמר ביקורת של יעקב ביילינסקי בירחון Terre retrouvée, כתב העת של קרן קיימת לישראל בפריז. המאמר...
להמשך קריאה...סילוק היהודים מזירת המוסיקה בגרמניה
"אינני גרמני, גם לא אירופאי, אולי אפילו לא בן-אדם. אני יהודי".החוקר מייקל קייטר מספר על אחד ממלחיני הסרטים החשובים בגרמניה, גיאורג הנצשל (שהלחין, בין היתר את "הבארון מינכהאוזן" משנת 1943 בהפקת גבלס), אשר העלה את הטענה...
להמשך קריאה...ההתמודדות עם הטראומה אצל ילדים ניצולי שואה
"במשך שנים חלקו נשים וילדים את אותו ארון סגור בתחום מדעי המדינה. לפני שנים ספורות החלו הנשים להקים קול צעקה ומיעוט מהן שוחרר...הילדים, למעט מקרים מיוחדים נותרים אילמים ובלתי נראים .... הם הועברו למרחב קונספטואלי (שלכאורה משקף...
להמשך קריאה...הניסיון לקביעת תענית לדורות לזכר השואה
בספרו "זכור" מבחין יוסף חיים ירושלמי בין היסטוריוגרפיה מודרנית לבין תודעת זיכרון מסורתית. ההיסטוריוגרפיה, מבית מדרשם של היוונים, הנה, רישומם בפועל של מאורעות היסטוריים, הנכתבת מתוך ריחוק ביקורתי ומעידה מעצם טבעה על...
להמשך קריאה...תגובה יהודית בתקופת השואה: הצלת יהודים על ידי יהודים
הגיליון הנוכחי עוסק בפן ייחודי של תגובה יהודית בתקופת השואה: הצלת יהודים על ידי יהודים. למרות חשיבותם של מעשי ההצלה בתקופת השואה הנושא זכה להתייחסות מועטה יחסית בהיסטוריוגרפיה ובשיח הציבורי הישראלי. אנו נענים לקריאתם של...
להמשך קריאה...וילנה היהודית תחת הכיבוש הנאצי
"ירושלים היא המטונימיה המרחבית של הקיום המוסרי, התרבותי והרוחני של העם והקשר שלו לאלוהים ערטילאי, חובק כל. כינוי עיר בצפון מזרח אירופה בשם ירושלים דליטא מייעד לה מקום סימבולי, בסיס מרחבי לתרבות ולתודעה של הגלות."א. סוצקבר,...
להמשך קריאה...אסכולת פרנקפורט – רקע ופעילות
שנות ה-20 של המאה העשרים, תקופת רפובליקת ויימאר. הוגי דעות מתחומי החברה השונים התכנסו לכדי קבוצה חוקרת ומפרסמת את מחקריהם במכון לחקר חברתי בעיר פרנקפורט. המכון מומן על ידי כספים פרטיים, והתפיסה שעמדה בבסיס המחקרים כולם הייתה...
להמשך קריאה...משפט אייכמן – רקע והתנהלות
"עלי להודיע לכנסת כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן, האחראי יחד עם ראשי הנאצים, למה שהם קראו בשם 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים', כלומר – השמדת שישה מיליונים...
להמשך קריאה...השתלבות ניצולי השואה בישראל בראי הספרות
משלהי מלחמת העולם השנייה ועד לראשית שנות ה-60 הגיעו לארץ ישראל למעלה מחצי מליון עולים מאירופה, רובם ככולם ניצולי שואה. קליטתם של אנשי שארית הפליטה בארץ התנהלה על פי נסיבות הזמן - המאבק להקמתה של המדינה ועיצובה של המדינה החדשה...
להמשך קריאה...דמותם של ניצולי השואה בקולנוע הדוקומנטרי בישראל
בספרה מקהלה אחרת: ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראלייםנורית גרץ, מקהלה אחרת: ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראליים, האוניברסיטה הפתוחה ועם עובד, 2004. כותבת נורית גרץ כי הזהות של היהודי הגלותי...
להמשך קריאה...סיפורו של יוסל רקובר
אחד הטקסטים היפים והמרגשים שנכתבו בנושא התפילה בתקופת השואה הוא "יוסל רקובר מדבר אל א-לוהים". הפילוסוף והוגה הדעות, עמנואל לוינס, הגדיר את הסיפור בשנת 1963, כ"טקסט יפה וגם אמיתי, אמיתי כמו שרק סיפור יכול להיות"
זהו...
להמשך קריאה...זהו...
דימויים איקוניים של השואה בקולנוע הפופולרי
השואה הפכה למרכיב מרכזי בזיכרון הקולקטיבי האוניברסלי שלנו. רצח יהדות אירופה על ידי הנאצים הפך לנקודת יחס בסיסית למושגי טוב ורע, אשמה ותום, כמו גם לנקודת יחס גלובלית לזוועות שהתרחשו מאוחר יותר בהיסטוריה. מעבר זה לזיכרון גלובלי...
להמשך קריאה...כריסטינה היקרה – יצירתו של שמחה שירמן
אדם חמוש במצלמה נכנס לאחד הביתנים באושוויץ. מאוחר יותר הוא יכתוב כי אינו זוכר את מספרו של הביתן, רק שלוש שורות ארוכות של אלפי דיוקנאות, מתוכם תפס את מבטו זה של כריסטינה. הוא שולף את מצלמתו ובאחת מנציח את תמונתה של כריסטינה על...
להמשך קריאה...החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם
איני יכול ואיני רוצה להיזכר בך
כקללה אתה רובץ על שפתי –
אתה שפל המעמקים של התיעוב האנושי
כי חרטת שנאה ורצח על לוחותיך
[...]
הם חוזרים אליך – שליחי אמונתך
בעלי הנשמות האפלות השחורות כעורב
מתוך קברי אחים אני...
להמשך קריאה...כקללה אתה רובץ על שפתי –
אתה שפל המעמקים של התיעוב האנושי
כי חרטת שנאה ורצח על לוחותיך
[...]
הם חוזרים אליך – שליחי אמונתך
בעלי הנשמות האפלות השחורות כעורב
מתוך קברי אחים אני...
על עדים ועדויות
בספרו "גרמניה הנאצית והיהודים", כתב ההיסטוריון שאול פרידלנדר: "משעה שנבלעו הנרדפים בתהליך המוליך אל 'הפתרון הסופי', החלו חייהם הקולקטיבים – אחרי תקופה קצרה של לכידות מוגברת – להתפורר. עד מהרה התמזגה ההיסטוריה...
להמשך קריאה...הקשר בין חורבן המקדש ליום הקדיש הכללי
עם ישראל היה הראשון שיחס להיסטוריה משמעות מכרעת. רק בישראל, ולא בשום עם מלבדו, נתפס הציווי לזכור כמצווה דתית לעם כולו. "זכור ימות עולם, בינו שנות דר ודר" (דברים לב, ז), "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז)יוסף...
להמשך קריאה...פולמוס ההיסטוריונים הגרמנים
פולמוס ההיסטוריונים (Historikerstreit) הוא הכינוי לויכוח שניטש באמצע שנות השמונים בין היסטוריונים מערב גרמנים בנוגע לעבר הנאצי. עיקר הויכוח נסב על ההתמודדות של גרמניה עם עברה, כיצד תבנה גרמניה את זהותה הלאומית לאור עבר כה ...
להמשך קריאה...התפתחויות ותמורות ביחסי ישראל וגרמניה
לאחרונה, אירעו כמה אירועים שכמו שבים ומעלים את הסוגיות הקשות אשר כרוכות ביחסי ישראל-גרמניה לקדמת הבימה. לפיכך דומה, כי תשס"ז הינה מועד ראוי לעיון בכמה מציוני הדרך ההיסטוריים של היחסים שבין שתי המדינות. נראה כי לאחר שעברו...
להמשך קריאה...גבולות ייצוג השואה
המושג "גבול" סותר לחלוטין את מהותה של האמנות. אמנות טהורה נענית לחוק אחד בלבד: ליצור, להפיק, ולהפעיל את כוח הדמיון ללא הגבלה. אם כן, איך עלינו, כקהל צופים וכאנשי חינוך, להגיב לייצוגים אמנותיים שמאתגרים במתכוון את חוש השיפוט...
להמשך קריאה...עיצובו של העבר בכתיבה האוטוביוגרפית על השואה
"הביוגרפיה היא סוגה ספרותית עתיקה. בראש וראשונה [...] הרי היא חלק מן ההיסטוריוגרפיה. הביוגרפיה אינה מבדילה הבדלה מתודולוגית בין מדינאי, גנרל, אדריכל, עורך-דין, ואדם שאינו ממלא שום תפקיד ציבורי. והשקפתו של קולרידג' כי כל חיי...
להמשך קריאה...גורלם של הילדים היהודיים בגטאות
מהות הזיקה בין נושא "זכויות הילד" בימינו לבין רמיסת הזכויות האנושיות בתקופת השואהביטויים כמו "זכויות הילד" או "הילד בסיכון" נעשו, בימינו, מוכרים ושגורים. בזכות אמצעי התקשורת מצויים בישראל, ילדים רבים שיודעים...
להמשך קריאה...פרידה בתקופת השואה
נגד פרידה / נתן זךהָחַיָט שֶׁלִּי הוּא נֶגֶד פְּרֵדָה.
לָכֵן, כָּךְ אָמַר, לֹא יִסַּע עוׁד, אינוֹ
רוֹצֶה לְהִפָּרֵד מִבִּתּוֹ הַיְחִיָדה. הוּא בְּהֶחְלֵט
נֶגֶד פְּרֵדָה.
פַּעַם נִפְרַד מֵאִשְׁתּוֹ וְאוֹתָהּ
שוּב...
להמשך קריאה...לָכֵן, כָּךְ אָמַר, לֹא יִסַּע עוׁד, אינוֹ
רוֹצֶה לְהִפָּרֵד מִבִּתּוֹ הַיְחִיָדה. הוּא בְּהֶחְלֵט
נֶגֶד פְּרֵדָה.
פַּעַם נִפְרַד מֵאִשְׁתּוֹ וְאוֹתָהּ
שוּב...
הוראת השואה באמצעות ספרות
הוראה בין-תחומית של השואה"אסור להשאיר את השואה בתחום המספרים הגדולים והדיבור המוכלל. העדים וההיסטוריונים הניחו את המסד והטפחות, ועתה הגיעה השעה ליצירה"דברים שנשא הסופר אהרון אפלפלד בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשנ"ז...
להמשך קריאה...מעבר לתמונה - קולו של הניצול פאול צלאן
"פוגת-מוות"
מילים: פאול צלאן
תרגום: שמעון זנדבנקחָלָב שָׁחֹר שֶׁל שַׁחַר אנַחְנוּ שׁוֹתִים עִם עֶרֶב
שׁוֹתִים צָהֳרַיִם וָבֹקֶר שׁותִים עִם לַיְלַה
שׁוֹתִים וְשׁוֹתִים
כּוֹרִים בּוֹר קֶבֶר בָּרוּחַ...
להמשך קריאה...מילים: פאול צלאן
תרגום: שמעון זנדבנקחָלָב שָׁחֹר שֶׁל שַׁחַר אנַחְנוּ שׁוֹתִים עִם עֶרֶב
שׁוֹתִים צָהֳרַיִם וָבֹקֶר שׁותִים עִם לַיְלַה
שׁוֹתִים וְשׁוֹתִים
כּוֹרִים בּוֹר קֶבֶר בָּרוּחַ...
על היכולת או אי-היכולת להעיד על אושוויץ
היו שחזרו. היו שחזרו והעידו. היו שחצו את המוות וחזרו לספר עליו ככל שיכלו. ככל שלא שותקו, ככל שיכלו להשתמש בשפה של לפני הלאקונה, בשפה בה השתמשו לפני הקריסה פנימה. אדם אינו יכול לספר על מותו שלו, זו החוויה היחידה שאיננו יכולים...
להמשך קריאה...