כתבות

עיצובן של התפיסות המקובלות והנפוצות של השטעטל הושפע במידה רבה מהדרך בה השטעטל יוצג בצורות אמנות שונות. מסיפוריו  של יצחק בשביס זינגר, דרך ציוריו של מארק שאגאל עם הדמויות המרחפות מעל עיירת הולדתו ויטבסק, ועד סצנות ושירים מ"כנר על הגג", מחזמר המבוסס על "טוביה החולב" של שלום עליכם.
בעשורים האחרונים ניסו חוקרים מתחומים שונים...

במשך שנים בחרה החברה החרדית שלא ליטול חלק פעיל באירועי הזיכרון הממלכתיים לשואה. בתור חברה, היא נעדרה מימי הזיכרון לשואה ולגבורה ומטקסי הזיכרון השונים, וכן לא השתתפה בהנצחת השואה במרחב הציבורי הישראלי. בעקבות כך ניטעה המחשבה בלב רבים כי זכר השואה והנצחתה אינם עומדים על סדר יומה של החברה החרדית.אך למעשה, המודעות לשואה ולהנצחתה היו...

'החרדים והשואה' הוא נושא שעולה בשיח הפופולרי בישראל לרוב באחד משלושה הקשרים. בהקשר התאולוגי: 'היכן היה אלוהים בשואה?'; בהקשר החברתי: האם נטשו הרבנים את צאן מרעיתם?'; ובהקשר הישראלי: 'מדוע החרדים אינם עומדים בהישמע הצפירה?'
חלק מן החרדים בישראל אינם עומדים דום בצפירה ביום הזיכרון לשואה. גם לא תראו אותם נואמים על הקשר המנחם...

הממד האישי הוא המאפשר לנו פתח להבנת העבר, את האפשרות ללמוד היסטוריה וללמוד מההיסטוריה". (רז סגל, ימי חורבן1)
ספרי הזיכרונות של ניצולי השואה, כמו גם העדויות שמסרו למכונים שונים, הפכו לתופעה רחבה מאד מאז שנות השמונים. קולו של הפרט בשואה, פותח בפני הקורא את הכניסה לשכבות אנושיות מורכבות ששום תעודה קרה ועובדתית לא תוכל לספר. בלעדיהם...

האמנים הניצולים שעלו לארץ מצאו עצמם לא אחת קרועים בין הרצון לתעד את המוראות שחוו לבין הצורך להתרחק מעברם ולהתחבר לארץ ישראל כדי לחיות חיים חדשים. כך יצירתם נעה על ציר זה, בין ה-"שם" ל-"כאן". מעניין במיוחד לבחון בהקשר זה דיוקנאות עצמיים שציירו הניצולים, מהם משתקפת זהות דואלית ומציאות חיים מורכבת. ברשימה זו נתרכז בציוריו של...

"אני אישה יהודייה, אשר חיה בעת ובעונה אחת שם, בעבר, בגטו, במחתרת, מול פני הנאצים ופה עכשיו, במדינת היהודים. חלום חיי התגשם. יש לי מדינה, יש לי בית, יש לי קיבוץ, יש לי משפחה.
אני תמיד זוכרת ששישה מיליון יהודים לא זכו למה שאני זכיתי. רדופה מראות עבר אלה, אני לוחמת על עתיד אחר לעם היהודי. לא ויתרתי על כך שבמדינת חלומותי תהיה חברה צודקת, סובלנית,...

אהרון אפלפלד הלך לעולמו בשבוע הראשון של שנת 2018 והשאיר אחריו שובל מואר של דמויות רבגוניות שיצר מזיכרונותיו מתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה.אפלפלד נולד בשנת 1932 בצ'רנוביץ שברומניה. בן יחיד למיכאל ובוניה אפלפלד. סביבתו החילונית בבית הוריו והאווירה הדתית-מסורתית בבית סבו וסבתו (הורי אמו), שם ביקר לעיתים קרובות, יצרו הוויה משפחתית...

עליית שארית הפליטה לישראל, החל משנת 1945, הביאה עמה רופאים ששרדו את השואה, וככל אנשי שארית הפליטה, הם היו צרובי טראומה והיה עליהם להסתגל מחדש לחיי יום-יום של חופש בחברה חדשה. החברה החדשה הייתה שרויה במאבק על עצמאותה ועל הקמת המדינה, ולא היו בידיה זמן ואמצעים להבינם ולקלטם, הגם שנזקקה להם מאד. מתום מלחמת העולם השנייה ועד סוף שנת 1952, עלו...

ב-29 – 30 בספטמבר 1941 רצחו הנאצים בבאבי-יאר, גיא הריגה סמוך לבית הקברות היהודי הישן בקייב, 33,000 יהודים. לימים נעשה המקום הזה בקייב לסמל השואה בברית המועצות. מה ידעו היהודים והלא-יהודים כאחד על מה שהתרחש ביום ההוא? מדוע התייצבו רוב היהודים על-פי הוראותיהם של הגרמנים? האם ידעו על המדיניות הרצחנית של גרמניה הנאצית?מה הניע את תמרה מיכאסייבה,...

צביה וילדשטיין היתה מחנכת בכל נימי נפשה; היא הזינה וערסלה, טיפלה וסעדה, תמכה ועזרה, לימדה וחינכה ילדים וילדות, נערים ונערות, בכל תחנות חייה. ביניהן היו וילנה שבליטא, גולאג בקולימה, סיביר, ובית הספר על שם דוד שמעוני בגבעתיים. סיפור חייה ופועלה הוא סיפור של אישה שהתמסרה לילדים ולילדות, השתתפה בשיקומם ונתנה להם מזור; כנראה בכך הצליחה לשקם...

בשנת 2006 יצא לאור ספרו של דניאל מנדלסון (Daniel Mendelsohn), האבודים: שישה מתוך שישה מיליון (THE LOST: A Search for Six of Six Million) , שתורגם לשפות רבות וזכה לפרסים ושבחים בארץ ובעולם.על הספר נכתבו ביקורות במסגרות שונות, בעיתונות ובפרסומים אחרים. ספרו של מנדלסון, בן למשפחה יהודית מהגרת החיה בארצות הברית, יוצא דופן בכמה מובנים; הן באסתטיקה ובטיפול...

הסרט מיר קומען אָן (הנה אנו מגיעים ,פולין, 1936) הוא מסמך היסטורי נדיר אשר הופק על ידי ארגון הבונד כדי לגייס כספים עבור הסנטוריום ע"ש ד"ר ולדימיר מֶדֶם ליד ורשה.1 מיר קומען אָן מאפשר הצצה לעוני המחפיר שבו היו שרויים המוני יהודים בורשה בין שתי מלחמות העולם, ומתעד ניסוי חינוכי נועז המושתת על ערכי הסולידריות, השוויון, ותרבות...

"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ."1"בתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה, התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים. ועדיין מי שיש לו אב היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד. התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך, ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס...

בסוף, כבתחילה, היה מצבם של היהודים שונה משל האחרים.בשבועות האחרונים שלפני השחרור היו שרויים רבבות היהודים שעדיין חיו תחת שלטונם של הנאצים, בעיקר בשטחי הרייך, בדריכות מתוחה ביותר. החודשים שקדמו לסוף המלחמה התאפיינו בסוג מיוחד של סבל ועינויים, סוג שהיה גרוע כנראה אפילו מכל מה שקדם לו, הכוונה למצעדי המוות. ככל שהצטמקו גבולות השלטון הנאצי...

בהקדמה לספרו אמנות האהבה, פותח אריך פרום, פסיכואנליטיקן ופילוסוף יהודי,1 בדברי אזהרה:"הקריאה בספר זה סופה לאכזב כל אדם המבקש לו דרך קלה באמנות האהבה. ספר זה מכוון להוכיח כי האהבה איננה חוויה שכל אדם מסוגל להתנסות בה, ותהי רמת בגרותו אשר תהיה"2.הקורא את "יומנה של תמרה" מגלה כי תמרה לזרסון, נערה צעירה מגטו קובנה שבליטא, חוותה...

"מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה, קולי שמעת אל תעלם אזנך, לרווחתי לשוועתי".1פסוק זה פותח את קובץ הדרשות "אש קודש" של הרבי מפיאסצ'נה – רבי קלונימוס קלמיש שפירא. הפסוק נושא בחובו אמירה הנוגעת למכלול הדרשות בספר, ומייצג את עמדתו של הרבי, כנושא ונותן לא רק עם קהלו, כי אם גם עם ריבונו של עולם.ביום שני, כ"ו טבת תש"ג2, ה-3 בינואר...

האמנות מספקת לנו ממד נוסף להבנת המורכבות שבהתמודדות עם אירועי השואה. פסל, ציור ורישום אינם בגדר מקור היסטורי "מהימן" אך הם מהווים "טקסט חזותי" וככזה מאפשרים לצופה גישה אל נקודת מבטו הייחודית של האמן, זו המבוססת על חוויותיו, תחושותיו, תפיסתו את המציאות הסובבת והפרשנות שהוא נותן לה.במאמר זה נדון בשתי יצירות אמנות ובאמנים שיצרו...

פתיחהנושא זה אינו כלול על פי רוב במסגרת הלימוד על השואה. אמנם היבטים אחדים הנלמדים במסגרת נושא השואה מתקשרים אליו, אך אין הוא נלמד בפני עצמו. למרות זאת, זהו נושא אקטואלי ביותר - כמעט מידי יום ניתן למצוא ידיעות בעיתונים וכתבות בטלוויזיה העוסקות בעניינים הנוגעים בו. משום כך חשוב להתייחס אליו ולבחון וללבן נקודות אחדות בעלות חשיבות גם...

פתיחהלנושא הנדון שלפנינו אין היבטים דידקטיים מובהקים. אין כאן סוגיה היסטורית, התייחסות למקום, לאדם, לרצף אירועים ותהליכים או למערכת מושגית היסטורית הקשורים לתקופת השואה וניתנים לתרגום לשפת החינוך וההוראה. גם לא ניתן להניח שמי מן המורים ימצא את הזמן, באילוצי השעות המוכרים, להביא בפני תלמידיו דווקא את ההיבט ההיסטוריוגרפי של השואה....

פתיחההסוגיה הנידונה ברשימה שלפנינו מתמקדת מטבע הדברים בתקופת השואה, אך אינה מוגבלת רק לתקופה זו. היא נידונה בכל התקופות, וניתן לבחון אותה לאורך ההיסטוריה במקומות רבים ושונים. היא ממשיכה להיות נושא לדיון גם בימינו אנו – אפילו בבחירתו של יהודי למועמד הדמוקרטי למשרת סגן נשיא ארצות הברית, ובתגובות עליה, ניתן למצוא ביטוי לסוגיה מורכבת...

הקדמהבית קרנובסקי הנו רומן משפחתי המתאר שלושה דורות, וממוקם בשלוש ארצות. סאנדר גילמן מסביר כי הרומן המשפחתי, כפי שפותח במאה העשרים, מטפל בניסיון של הפרט למצוא את עצמו ביחס לנסיבות המשפחתיות והחברתיות שבהן הוא פועל. המשפחה ההולכת ומתנוונת מאבדת שייכות לעולם המסורת של עברה, ולא מוצאת את מקומה בעולם ההווה המודרני. הפרט מוצא את עצמו זר...

"המלאך המגן עלינו פעל בדמותה של אנדרה סלומון מהאוז"ה, שמנעה את הנסיעה [לביקור ההורים במחנה ריווזאלט] בשכנעה את ההורים לוותר על רצונם לראות את הילדים כדי לא לסכנם. בשנות השמונים, זמן קצר לפני שנפטרה, סיפרה לי אנדרה שהיא העזה לדרוש מההורים קרבן כה גדול מפני שנודע לה שמי שיכנס למחנה – שוב לא יצא ממנו. ואכן כמה הורים לא עמדו בפיתוי,...

פתיחהחסידי אומות העולם הם "האנשים הטובים" של תקופת מלחמת העולם השנייה והשואה. מעשיהם בולטים במיוחד בשל העובדה שהיהודים נרדפו בשנים ההן בכל מקום, ולא נמצאו כמעט מדינות וחברות שהגנו עליהם.מדינות אירופה נחלקו בתקופה זו לארבע קבוצות עיקריות:בעלות בריתה - בדרגות שונות - של גרמניה (דוגמת הונגריה, איטליה וצרפת של וישי )מדינות כבושות...

פתיחהכותרת רשימה זו, 1938 - שנת הגורל, לקוחה ממסמך של משרד החוץ הגרמני מ-25 בינואר 1939. המסמך עוסק בניתוח מדיניות הממשלה הגרמנית כלפי היהודים ומציג את מטרותיה של המדיניות לעתיד לבוא. אחד המשפטים הראשונים במסמך זה אומר:"כנראה אין זה מקרה כי שנת 1938, שנת הגורל, לא זו בלבד שהביאה לידי הגשמה את המושג של גרמניה גדולה יותר, אלא אף קירבה באותה...

"... למרגלות הגרדום חתכה מלה את עורק פרק כף היד. איש הס"ס, התליין, ניסה לחטוף מידה את הסכין ומלה הכתה בפניו בידה השותתת דם, לעיני כל נשות המחנה. חיילים אחרים חשו למקום בזעם רב: אסירה, יהודייה, אשה, העזה לקרוא עליהם תיגר.1דמותה של מלה צימטבאום (Zimetbaum), היהודייה הראשונה שברחה ממחנה אושוויץ-בירקנאו, הנה דמות מוכרת למדי לעוסקים בתחום. יתרה...

מתוך כ-7,000 אנשי ס"ס ששרתו במחנה אושוויץ, כולל בירקנאו, בונה מונוביץ ומחנות הבת, הועמדו לדין בסך הכל כ-63. משפט אושוויץ הראשון שהתנהל בקרקוב, החל בנובמבר 1947, והסתיים בדצמבר 1947. במסגרת המשפט שפטו הרשויות הפולניות 41 אנשי ס"ס. המשפט השני נערך בפרנקפורט, גרמניה, בין דצמבר 1963 ואוגוסט 1965. במסגרת משפט זה הועמדו לדין כ-22 אנשי ס"ס. כיצד...

"אייכמן ייעד בתוכניתו ארבע רכבות [בכל רכבת היו כ – 40 עד 50 קרונות משא עם כ – 2000 בני אדם] בכל יום, אולם את זה אי אפשר היה להסדיר למרות ההרחבה של כל המתקנים הקיימים שם [...] אז הוסדר העניין בדרך זו, שביום אחד יכולות לנוע שתי רכבות, ולמחרת שלוש רכבות, לאושוויץ [...] כאשר הגיעו הטרנספורטים הראשונים לאושוויץ, הגיע גם אייכמן ושאל האם אפשר להוסיף...

הו, אחי, יבוא יום ולא מסדר נוכחות ינהל את חיינו!
השערים יפתחו לרווחה, ותבל ומלואה, בת חורין, תחבוק אותנו.
ואנו, אסירי מחנות הריכוז, נצעד ברחובות הרחבים,
ובני אדם אחרים יצפו לבואנו.
וכל המביט בנו יראה את הקמטים העמוקים שחרש סבלנו על פנינו,
ואת אותות ייסורנו בגוף ובנפש, שיוותרו עמנו לנצח.
וכל בנו יראה את הזעם המתפרץ באור זוהר...

כל יהודי בצרפת מבין בבירור, שהצעד היחיד שיבטיח את הצלת העם היהודי טמון בלחימה גברית, לחיים ולמוות, בינינו ובין ההיטלריסטים, ושרק היא בלבד תבטיח הצלת העם היהודי. [...] עלינו ליצור עוד ועוד פלוגות של המחתרת הקומוניסטית, נתקיף את האויב באשר יימצא; נמרר את חייו; נהרוס את דרכי התחבורה שלו ונשבית את מכונת המלחמה שלו. נשתתף בלחימה היומיומית...

כשאימא עוזבת את הבית, כל הבית מתערער. על זה נבנתה תכנית ריאליטי, שעקבה במקביל אחרי שתי משפחות שאמהותיהן הוחלפו זו בזו, ועמן חוקי הבית, כלליו, מנהגיו, הגבלותיו והיתריו. ההנחה היתה, שברגע שאימא מתחלפת כל הבית משתנה, ואם אבא יעזוב, מה זה כבר משנה. בתכנית הטלוויזיה, אחרי שבוע חזרו האימהות הביתה והתאחדו עם משפחותיהן הגרעיניות הביולוגיות,...

אחד הדברים המרגיזים ביותר, לפחות לטעמי, הוא הדרך שבה על פי רוב נקראת השירה ביידיש. השירה נקראת על ידי רבים כשירת פולקלור פשוטה, הטובה בעיקר כדי להבין את חיי היהודים בגולה. מיותר לציין, כמובן, שמי שקרא ולו רק מעט מספרות ומשירת היידיש, יודע כי מדובר בעולם ספרותי מורכב הרבה יותר, שלא ניתן לצמצמו לכדי מנגינה נוגה על אודות הרבי והחדר. למעשה,...

בספרה האוטוביוגרפי כתבה הסופרת, המתרגמת וניצולת מחנה אושוויץ-בירקנאו, רות בונדי, את הדברים הבאים: "באחת הפגישות עם תלמידי בתי-ספר תיכוניים במסגרת לימודי השואה, בבית-הספר 'הר וגיא' בקיבוץ דפנה, נשאלנו ארבעת הניצולים שמסביב לשולחן הדיונים, מה היה הכי קשה לשאת. שלושת הגברים אמרו כאיש אחד: 'את הרעב'. ואני אמרתי: 'את הזוהמה'"ר....

דגם המשפחה היהודית בשנים שבין שתי מלחמות עולם בפולין הושפע מגורמים שונים. על-פי מאמרן של דליה עופר ולינור וייצמן, חייהם של הגברים והנשים היהודיים לפני המלחמה התנהלו לפי דגמים מגדרים מסורתיים. בשנות ה-20 וה- 300 של המאה ה-200, במרבית המשפחות היהודיות, כמו במרבית המשפחות הלא-יהודיות, גברים נשואים היו אחראים לקיומן הכלכלי של משפחותיהם. נשים,...

בכתבה שלפניכם מופיע ניתוח חינוכי של יצירת אמנות של הצייר יהודה בקון. פעמים רבות מהוות יצירות אמנות כטריגר לדיון חינוכי עם קבוצה, באופן שהוא חוויתי ולא בהכרח אינטלקטואלי. 
הצייר יהודה בקון נולד ב – 1929 בצ'כוסלובקיה. בשנת 1941, כשהוא בן 13, נשלח לגטו טרזינשטט, שם למד אצל האמנים אוטו אונגר, בדריך פריטה ולאו הס. בשנת 1943 גורש לאושוויץ...

"מנהיגי התנועה לא חונכו ולא חינכו מעולם לפעול במחתרת ולאחוז בנשק, הרי שלמנהיגות שלהם היה כל הזמן אופי רוחני בהחלט. בנסיבות החיים הקשות ביותר ידעו לשמש לחניכיהם מופת של מסירות נפש ורוח לוחמת, אבל תמיד היה במנהיגותם יסוד רוחני.. המפעל הממשי ביותר היה לגביהם ההגשמה והבניה. ומאחר וקצינים לא היו מעולם, לא ראו את עצמם בני סמכא להוליך את...

ברשימה זו נסקור היבטים שונים בתרבות היידיש בתקופת השואה ולאחריה. בכל נושא נבקש להפנות את הזרקור לסיפורים ולדמויות שונות המאירים את התהליכים המרכזיים שהתרחשו בתרבות היידיש בתקופות השונות, ושיידונו בהרחבה במאמרים שבגיליון זה. הבחירה בייצוגים שונים מאפיינת את הפיצול ואת ניסיונות ההמשכיות של תרבות היידיש מתקופת השואה ועד היום.

את ביקורי הראשון במקדוניה התחלתי בעיר ביטולה (מונסטיר לשעבר)תחת שלטון האימפריה העותומנית, ששלטה במקדוניה עד מלחמת העולם הראשונה, נקראה ביטולה מונסטיר, על שם המנזרים הרבים שהיו בה מעברה הביזנטי. גם השם ביטולה נובע מאותו מקור ופירושו במקדונית מנזר., יחד עם בני הצעיר ובן-זוגי, בשנת 2009, 90 שנה לאחר שנולד בה אבא שלי, יעקב ז'ק קלדרון ז"ל...

"הצגות 'היהודי הנצחי' בגטו היו לשעות של התרוממות-הרוח, שסחפה את הכל בלהט עוזה ועוררה לתקווה ולמרי. היו אלה רגעי אורה בל יישכחו בחשכת הגטו. על הבמה עברו הימים האחרונים במלחמת ישראל לחירותו, יגונו של אדם יחיד שלא השתתף במלחמת העם, אבדן העם, לידת המשיח וצאתו של הנביא לדרך הנצחית של קיום אשר תעודתו – בקשת הגואל. וכשמהבימה נפלו קריאות...

קורותיהם של היהודים בצרפת בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה מהווים פרק ייחודי ומורכב בתוך סיפורה של שואת יהדות אירופה. גורמים שונים חברו זה לזה ויצרו מציאות שונה משאר המדינות שהיו תחת הכיבוש הגרמני, בניהם החלוקה הפנים יהודית בין יהודים ותיקים לבין יהודים מהגרים, משטר וישי הצרפתי ושיתוף הפעולה שלו עם האינטרסים של הגרמנים בכל הנוגע...

במחצית הראשונה של שנות החמישים שימש זיכרון השואה אחד מעמודי היסוד שעיצבו את אופייה של החברה הישראלית הצעירה. בין היתר היוותה השואה יסוד מעצב של הזירה הפוליטית באותן שנים, ומפלגות שונות השתמשו בה, בקורבנותיה ובהנצחתה באופן פוליטי. המחלוקות הפוליטיות שעירבו בתוכן את זיכרון השואה היו רוויות מתחים וטעונות רגשות. אחת ממחלוקות אלו, פרשת...

"אין אפשרות לתאר במילים כל מה שעבר עלינו, אסירי סטרה גרדישקה ויאסנובאץ. סיפורינו אינם אלא בבואה חיוורת של המציאות. פשעים כאלה טרם נודעו ואינני מאמין כי יחזרו עוד. אנו, ניצולי המחנות, איננו מאחלים אף לגדול אויבנו להתנסות במה שעבר עלינו. העולם צריך להתקיים באהבה ובאחווה, אך מוטלת עלינו החובה לזכור ולא לשכוח מעשים אשר קרו ואסור שיקרו...

במאי 1944, גורשה לילי יעקב, ילידת העיירה בילקה (Bilke) שבהרי הקרפטים, מגטו ברגסס (ברהובו), יחד עם משפחתה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, בדומה לרוב יהודי הונגריה. היא היחידה מכל בני משפחתה ששרדה. ביום השחרור, במחנה הריכוז דורה-מיטלבאו אליו הועברה שבועות ספורים לפני תום המלחמה, היא מצאה בצריפי הס"ס הנטושים אלבום תמונות. האלבום הכיל כ –...

"ספרים אינם צומחים על עציםדוד אליהו פישמן, (תרגום: אבריאל בר-לבב), "אודים מוצלים מאש: הצלת אוצרות התרבות היהודיים בוילנה", רון מרגולין (עורך), מדעי היהדות, כרך 37, תשנ"ז, האיגוד העולמי למדעי היהדות האוניברסיטה העברית, עמ' 45 ", כך השיב זליג קלמנוביץ, מראשי הייִוואָ ומי שעמד בראש "בריגדת הנייר",פישמן, עמ' 42-43  לאלה שהלעיזו...

"שני משוררים וחומה מפרידה
שתי זוויות ראייה ואותה החומה בבלימה
מי יחיה ומי ימות
מי ישמע ומי ישקט" הכתבה שלפניכם מתמקדת בשני משוררים מפורסמים, שלאחר הכיבוש הגרמני מצאו עצמם בשני צדי החומה המפרידה בין הגטו היהודי בוורשה לבין חלקה הארי של העיר. ולדסילב שלנגל היה לאחד המשוררים היהודים המוכרים ביותר בימיו הקשים של גטו...

ה- 19 באפריל, 1948. חמש שנים בדיוק לאחר פרוץ מרד גטו ורשה, מצטופפים למעלה מעשרת אלפים בני אדם, פולנים ויהודים, ברובע מוראנוב בורשה. שלוש שנים חלפו מאז תום מלחמת העולם השניה, והבירה הפולנית עדיין עומדת בחורבותיה. ההתכנסות ההמונית ויוצאת הדופן הזו, בלב גלי השברים וההריסות שכיסו את העיר כשטיח, נועדה על מנת לחנוך את האנדרטה שעיצב הפסל נתן רפפורט...

כמה ימים לפני פורים, במוצאי שבת, ה-3 במארס 2012 התאספו בבית הכנסת המהודר "טמפל" שבקרקוב כמאתיים יהודים לחגיגת בת-המצווה של הילדה אסתרה דרקובסקה, שנולדה וגדלה בקרקוב. לאחר טקס 'הבדלה' קראה אסתרה קטעים מתוך מגילת אסתר, כשהוריה הגאים עומדים לצידה. לכאורה, תמונה שגרתית מתוך רצף החיים של כל קהילה יהודית, אך עבור חברי הקהילה היהודית...

אני שאלתי: "מה זאת אנטיקוורניה?", והוא ענה: "זוהי חנות ספרים יהודית. ישנן בקרקוב חנויות אחדות כאלה, בהן אפשר להשיג בזול יצירות ישנות ואפילו חדשות יותר".Mikołaj Rybowski, Karta z pamiętnika nauczyciela (Podróż piersza z Klęczan koło Gorlic do Krakowa). Muzeum Etnograficzne, Kraków, rkps 11.5.1911, sygn. 330. המסחר בספרים ישנים בפולין היה כמעט כולו בידי יהודים במשך עשורים רבים. במהלך המאה התשע-עשרה...

בבואנו לדון בתקופה הקריטית והייחודית בה התקיימה שגרת חיים יהודית בגטאות פולין, אנו מסתמכים, מטבע הדברים, על עדויותיהם של יהודי הגטו, ספרי הזיכרונות שכתבו, יומנים ותעודות בני הזמן. משום כך עדותו של תאדאוש פאנקייוויץ', רוקח מקרקוב, הנפרשת בספרו בית מרקחת בגטו קרקוב היא יוצאת דופן. בית המרקחת שלו נמצא במקום אותו קבעו הגרמנים בתוך גבולות...

"איבדנו צלם אנוש לפני שהגוף ירד דומה. אנחנו לא נחזור. אסור [ההדגשה במקור.  נ.ש] לאיש לצאת מכאן, אסור שאיש יצא ויראה לעולם כולו את המספר המקועקע בבשרו, לבשר את הבשורה האיומה, בשורת אושוויץ: הדבר הנורא שיכלה נפש האדם לעולל לנפש האדם."פ. לוי, הזהו אדם?, עם עובד, תל אביב, 1988, עמ' 58.  
פרימו לוי, הזהו אדם?

במהלך השואה עמדו למבחן היחסים שבין היחיד ליחד, בין האני לזולת, ובין הפרט לקהילה. אך יחסים אלה, בין האינדיבידואל לבין הכלל, נבחנים ונידונים כבר מאות ואלפי שנים בהיסטוריה, במסורת ובהגות היהודית. מהי אותה ישות הנקראת "הקהילה היהודית"? מהו היחס בין הקהילה לבין הפרטים המרכיבים אותה, ומה הם גבולות הסולידריות היהודית, אם בכלל? האם, מבחינה...

"אני רוצה לספר על פיסת זמן שאינו נמדד בחודשים. מאז ומעולם רציתי לספר על הזמן הזה, ולא כמו שאעשה זאת עכשיו ולא על רק פיסה אחת ... את הזמן הזה שאינו נמדד לא בחודשים כי אם במילה. מיהו שאמר, זה קרה בחודש מאי היפהפה -- אנחנו אמרנו: זה קרה אחרי האקציה הראשונה, או אחרי השנייה או לפני השלישית. היו לנו אמות מידה אחרות של זמן, לנו הנבדלים, נבדלים תמיד,...

הקדמההבונד, הארגון הסוציאליסטי, היה לתנועה היהודית הגדולה בפולין ערב מלחמת העולם השנייה. הבונד נוסד בשלהי המאה ה-19 ברוסיה הצארית, ולאחר מלחמת העולם הראשונה עבר מרכזו לפולין. בשלב זה הייתה היידיש חלק אורגני מהבונד, והתקבלה כשפתו הטבעית באופן מובן מאליו. כתבה זו מבקשת להתמקד, במסגרת הנושא שלו הוקדש גיליון זה, דווקא בבונד הרוסי, בשנותיו...

"לנסוע עם יידיש זה לנסוע לא רק עם יידיש. אתה מסתכל בנופה של השפה, ובן־רגע היא הופכת לתרבות, להיסטוריה, לספרות. אתה מדבר אליה יידיש, והיא עונה לך בציטוטים בעברית, בגרמנית, ברוסית. אתה חוצה עולמות של גיאוגרפיה ודמוגרפיה, היסטוריה יהודית ומהפכים מודרניים, ובכל מקום שאליו תפנה אתה מגלה שאתה חוצה מרחבים אנושיים אוניברסליים: כור היתוך של...

"צופרידן ווי גאָט אין פֿראַנקרייַך" / "מאושר כמו אלוהים בצרפת"פתגם שהיה שגור בפי המהגרים היהודים בצרפת.בשנת 1938 פורסם מאמר ביקורת של יעקב ביילינסקי בירחון Terre retrouvée, כתב העת של קרן קיימת לישראל בפריז. המאמר עסק ביצירה  שנעשתה בידי בן עירו של ביילינסקי, משה סגל. פריז, שהעניקה הן לעיתונאי והן לאמן השראה וליברליות, חופש...

"אינני גרמני, גם לא אירופאי, אולי אפילו לא בן-אדם. אני יהודי".החוקר מייקל קייטר מספר על אחד ממלחיני הסרטים החשובים בגרמניה, גיאורג הנצשל (שהלחין, בין היתר את "הבארון מינכהאוזן" משנת 1943 בהפקת גבלס), אשר העלה את הטענה כי כבר בתחילת שלטון הרייך השלישי ניתן היה להבחין בהיעלמותם של המוסיקאים היהודים. לשאלתו של קייטר, כיצד, ענה הנצשל...

"במשך שנים חלקו נשים וילדים את אותו ארון סגור בתחום מדעי המדינה. לפני שנים ספורות החלו הנשים להקים קול צעקה ומיעוט מהן שוחרר...הילדים, למעט מקרים מיוחדים נותרים אילמים ובלתי נראים .... הם הועברו למרחב קונספטואלי (שלכאורה משקף מציאות חברתית) שהוכרז כמרחב א-פוליטי. המחקר הפוליטי של ילדות נותר בחיתוליו."הרשב בנימיןJenks, Chris, 1996, Childhood....

בספרו "זכור" מבחין יוסף חיים ירושלמי בין היסטוריוגרפיה מודרנית לבין תודעת זיכרון מסורתית. ההיסטוריוגרפיה, מבית מדרשם של היוונים, הנה, רישומם בפועל של מאורעות היסטוריים, הנכתבת מתוך ריחוק ביקורתי ומעידה מעצם טבעה על התרופפות הזיקה הנורמטיבית לעבר. הזיכרון, מבית מדרשם של היהודים, הנו, נתינת משמעות ופשר להיסטוריה -פשר הנשמר בזיכרון...

הגיליון הנוכחי עוסק בפן ייחודי של תגובה יהודית בתקופת השואה: הצלת יהודים על ידי יהודים. למרות חשיבותם של מעשי ההצלה בתקופת השואה הנושא זכה להתייחסות מועטה יחסית בהיסטוריוגרפיה ובשיח הציבורי הישראלי. אנו נענים לקריאתם של ניצולי שואה שמבקשים להכיר תודה לאותם יהודים, בעצמם יעד לרדיפות והשמדה, שפעלו - אם כיחידים ואם כחלק מקבוצה –...

"ירושלים היא המטונימיה המרחבית של הקיום המוסרי, התרבותי והרוחני של העם והקשר שלו לאלוהים ערטילאי, חובק כל. כינוי עיר בצפון מזרח אירופה בשם ירושלים דליטא מייעד לה מקום סימבולי, בסיס מרחבי לתרבות ולתודעה של הגלות."א. סוצקבר, כינוס דומיות, מבחר שירים תרגום ומבוא הרשב, ב. הוצאת עם עובד, תל אביב, 2005. עמ' 15עדויות לנוכחות יהודית בוילנה...

שנות ה-20 של המאה העשרים, תקופת רפובליקת ויימאר. הוגי דעות מתחומי החברה השונים התכנסו לכדי קבוצה חוקרת ומפרסמת את מחקריהם במכון לחקר חברתי בעיר פרנקפורט. המכון מומן על ידי כספים פרטיים, והתפיסה שעמדה בבסיס המחקרים כולם הייתה התפיסה המרקסיסטית. חברי אסכולת פרנקפורט נקראים לא אחת ניאו-מרקסיסטים.רובם הגדול של חברי האסכולה היו יהודים,...

"עלי להודיע לכנסת כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן, האחראי יחד עם ראשי הנאצים, למה שהם קראו בשם 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים', כלומר – השמדת שישה מיליונים מיהודי אירופה. אדולף אייכמן נמצא כבר במעצר בארץ, ויעמוד בקרוב למשפט בישראל בהתאם לחוק לעשיית דין בנאצים...

משלהי מלחמת העולם השנייה ועד לראשית שנות ה-60 הגיעו לארץ ישראל למעלה מחצי מליון עולים מאירופה, רובם ככולם ניצולי שואה. קליטתם של אנשי שארית הפליטה בארץ התנהלה על פי נסיבות הזמן - המאבק להקמתה של המדינה ועיצובה של המדינה החדשה בשנותיה הראשונות. עוד במחנות העקורים נערכו אימונים צבאיים ראשוניים לצעירים. עם בואם ארצה שולבו רבים מהם ביחידות...

בספרה מקהלה אחרת: ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראלייםנורית גרץ, מקהלה אחרת: ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראליים, האוניברסיטה הפתוחה ועם עובד, 2004. כותבת נורית גרץ כי הזהות של היהודי הגלותי שימשה את הציונות כדי להגדיר את הזהות העברית, ובהמשך – הישראלית, על דרך הניגוד. אחד ממאפייניה הבולטים של...

אחד הטקסטים היפים והמרגשים שנכתבו בנושא התפילה בתקופת השואה הוא "יוסל רקובר מדבר אל א-לוהים". הפילוסוף והוגה הדעות, עמנואל לוינס, הגדיר את הסיפור בשנת 1963, כ"טקסט יפה וגם אמיתי, אמיתי כמו שרק סיפור יכול להיות"
זהו סיפור על צוואה שנמצאה באחת החורבות בגטו וורשה, מוסתרת ותחובה בתוך בקבוק קטן. את הצוואה כתב, בשעות האחרונות של...

השואה הפכה למרכיב מרכזי בזיכרון הקולקטיבי האוניברסלי שלנו. רצח יהדות אירופה על ידי הנאצים הפך לנקודת יחס בסיסית למושגי טוב ורע, אשמה ותום, כמו גם לנקודת יחס גלובלית לזוועות שהתרחשו מאוחר יותר בהיסטוריה. מעבר זה לזיכרון גלובלי של השואה מזכיר את מה שברבי זליגר מכנה כ"לזכור לשכוח", שהיא פעולה של "שכחה דרך דימויים". השואה והאיקונוגרפיה...

אדם חמוש במצלמה נכנס לאחד הביתנים באושוויץ. מאוחר יותר הוא יכתוב כי אינו זוכר את מספרו של הביתן, רק שלוש שורות ארוכות של אלפי דיוקנאות, מתוכם תפס את מבטו זה של כריסטינה. הוא שולף את מצלמתו ובאחת מנציח את תמונתה של כריסטינה על גבי סרט הצילום.הצילום הומצא על ידי חמישה אנשים שונים, שלא ידעו זה על זה מאז תחילת המאה ה-19. יחד עם זאת, באופן פומבי...

איני יכול ואיני רוצה להיזכר בך
כקללה אתה רובץ על שפתי –
אתה שפל המעמקים של התיעוב האנושי
כי חרטת שנאה ורצח על לוחותיך
[...]
הם חוזרים אליך – שליחי אמונתך
בעלי הנשמות האפלות השחורות כעורב
מתוך קברי אחים אני שומע את זעקת החירשים
קולי רעד, ואני זועק יחד עמם: נקמה!דויד וולפע, "נירענבערג", אונדזער וועג, 3, 16 באוקטובר...

בספרו "גרמניה הנאצית והיהודים", כתב ההיסטוריון שאול פרידלנדר: "משעה שנבלעו הנרדפים בתהליך המוליך אל 'הפתרון הסופי', החלו חייהם הקולקטיבים – אחרי תקופה קצרה של לכידות מוגברת – להתפורר. עד מהרה התמזגה ההיסטוריה הקולקטיבית הזאת בתולדות הצעדים המנהליים והרצחניים של השמדתם ובביטויה הסטטיסטי המופשט. ההיסטוריה המוחשית...

עם ישראל היה הראשון שיחס להיסטוריה משמעות מכרעת. רק בישראל, ולא בשום עם מלבדו, נתפס הציווי לזכור כמצווה דתית לעם כולו. "זכור ימות עולם, בינו שנות דר ודר" (דברים לב, ז), "זכור את אשר עשה לך עמלק" (דברים כה,יז)יוסף חיים ירושלמי, זכור, תל אביב 1988 עמ' 25,27הזיכרון הוא בררני מטבעו. לא כל התרחשות או אירוע ראויים להיזכר. כל יחיד...

פולמוס ההיסטוריונים (Historikerstreit) הוא הכינוי לויכוח שניטש באמצע שנות השמונים בין היסטוריונים מערב גרמנים בנוגע לעבר הנאצי. עיקר הויכוח נסב על ההתמודדות של גרמניה עם עברה, כיצד תבנה גרמניה את זהותה הלאומית לאור עבר כה  בעייתי, האם לגרמנים כבר מותר להיות פטריוטים, איך היסטוריונים יכתבו את ההיסטוריה של עבר שמסרב להיות עבר, ייחודם...

לאחרונה, אירעו כמה אירועים שכמו שבים ומעלים את הסוגיות הקשות אשר כרוכות ביחסי ישראל-גרמניה לקדמת הבימה. לפיכך דומה, כי תשס"ז הינה מועד ראוי לעיון בכמה מציוני הדרך ההיסטוריים של היחסים שבין שתי המדינות. נראה כי לאחר שעברו כ-55 שנה מאז החתימה על "הסכם השילומים" [לוכסמבורג (10 בספטמבר 1952)], שהיתה ציון דרך מרכזי בתולדות היחסים שבין...

המושג "גבול" סותר לחלוטין את מהותה של האמנות. אמנות טהורה נענית לחוק אחד בלבד: ליצור, להפיק, ולהפעיל את כוח הדמיון ללא הגבלה. אם כן, איך עלינו, כקהל צופים וכאנשי חינוך, להגיב לייצוגים אמנותיים שמאתגרים במתכוון את חוש השיפוט שלנו ביחס לראוי ולמותר בייצוגן הוויזואלי של חוויות טראומתיות? האם כשמדובר בזיכרון של חוויה כל כך רגישה ומכאיבה...

"הביוגרפיה היא סוגה ספרותית עתיקה. בראש וראשונה [...] הרי היא חלק מן ההיסטוריוגרפיה. הביוגרפיה אינה מבדילה הבדלה מתודולוגית בין מדינאי, גנרל, אדריכל, עורך-דין, ואדם שאינו ממלא שום תפקיד ציבורי. והשקפתו של קולרידג' כי כל חיי אדם, יהיו חסרי חשיבותהאמירה אליה מתייחסים הכותבים של המשורר האנגלי סמואל טיילור קולרידג' התייחסה לא לחיים...

מהות הזיקה בין נושא "זכויות הילד" בימינו לבין רמיסת הזכויות האנושיות בתקופת השואהביטויים כמו "זכויות הילד" או "הילד בסיכון" נעשו, בימינו, מוכרים ושגורים. בזכות אמצעי התקשורת מצויים בישראל, ילדים רבים שיודעים על קיומם של ארגונים שהביטויים הללו נמצאים, באופן קבוע על סדר-היום שלהם, כמו שדולת אב"י – האגודה הבינלאומית...

נגד פרידה / נתן זךהָחַיָט שֶׁלִּי הוּא נֶגֶד פְּרֵדָה.
לָכֵן, כָּךְ אָמַר, לֹא יִסַּע עוׁד, אינוֹ 
רוֹצֶה לְהִפָּרֵד מִבִּתּוֹ הַיְחִיָדה. הוּא בְּהֶחְלֵט
נֶגֶד פְּרֵדָה.
 פַּעַם נִפְרַד מֵאִשְׁתּוֹ וְאוֹתָהּ
שוּב לֹא רָאָה (אוֹשְׁוִיץ). נִפְרַד
מִשָׁלֹש אַחְיוֹתָיו וְאַף אוֹתָן
לֹא רָאָה (בוּכֶנְוַאלְד). פַּעַם
 נִפְרַד...

הוראה בין-תחומית של השואה"אסור להשאיר את השואה בתחום המספרים הגדולים והדיבור המוכלל. העדים וההיסטוריונים הניחו את המסד והטפחות, ועתה הגיעה השעה ליצירה"דברים שנשא הסופר אהרון אפלפלד בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשנ"ז ביד ושם.מורים רבים נתונים בדילמה: כיצד ללמד את נושא השואה? הוראת השואה היא נושא מורכב אשר עלול לעורר קשיים...

"פוגת-מוות"
מילים: פאול צלאן
תרגום: שמעון זנדבנקחָלָב שָׁחֹר שֶׁל שַׁחַר אנַחְנוּ שׁוֹתִים עִם עֶרֶב
שׁוֹתִים צָהֳרַיִם וָבֹקֶר שׁותִים עִם לַיְלַה
שׁוֹתִים וְשׁוֹתִים
כּוֹרִים בּוֹר קֶבֶר בָּרוּחַ שָׁם שׁוֹכְבִים לֹא צָפוּף
אִישׁ גָּר בַּבַּיִת וְהוּא מְנַגֵּן בִּנְחָשִׁים הוּא כּוֹתֵב 
כּוֹתֵב...

היו שחזרו. היו שחזרו והעידו. היו שחצו את המוות וחזרו לספר עליו ככל שיכלו. ככל שלא שותקו, ככל שיכלו להשתמש בשפה של לפני הלאקונה, בשפה בה השתמשו לפני הקריסה פנימה. אדם אינו יכול לספר על מותו שלו, זו החוויה היחידה שאיננו יכולים להעיד עליה, כתב פרימו לוי. אבל היו שחוו את מותם וחזרו לספר על כך, מוכים, מעונים, חבולים, כבר כמעט לא-אנשים, גם לוי...