עשרות שנים תהה ברנרד (בולק) קרוץ מי הוא באמת. כילד יהודי יליד פולין, שהה בבית משפחה נוצרית בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן הועבר לבית ילדים. שלוש שנים לאחר מכן אומץ על ידי משפחה יהודית ששרדה את השואה ועזב עימה לארה"ב ב-1968. הוא לא ידע מי הם בני משפחתו או מאין הגיע. הרמז היחיד שהיה לקרוץ אודות עברו הוא שם משפחתו הקודם, עליו סיפרה לו המשפחה- שצ'יצקי. בעזרת בדיקת DNA ותחקיר במאגר שמות קורבנות השואה המקוון של יד ושם הצליח קרוץ לגלות מי הייתה משפחתו ואף לפגוש לראשונה את בת דודתו המתגוררת בישראל.
"כל גילוי של בני משפחה - איש את רעהו - מרגש אותנו מאוד, ועוד יותר כשאנו יודעים שסייענו להליך באמצעות שימוש בדפי העד במאגר שמות קורבנות השואה של יד ושם" אומר דני דיין, יו"ר יד ושם, "ברנרד גילה מידע רב וממש קיבל בני משפחה חדשים, שכבר לא האמין שיגלה. אנחנו קוראים לכל מי שיש בידו שמות נספים, שטרם מסר ליד ושם, לעשות זאת למען הנצחת הנספים ולמען הדורות הבאים".
הצורך לגלות מידע אודות משפחתו ניקר אצל קרוץ כל השנים. ב-2019 חלה תפנית בעלילה, כשליסה ברון, בתו של קרוץ החליטה שהגיעה העת לחפור ולנסות לגלות פרטים נוספים בטרם יהיה זה מאוחר מידי "מהיום ששמעתי על הסיפור הזה - כשהייתי בת חמש, חלמתי לעזור לאבי וידעתי שעכשיו זה הזמן, לפני שיהיה מאחור מידי". קרוץ היה פסימי יותר והאמין כי איש לא נותר ממשפחתו וכי שם המשפחה שאמרו לו הוריו המאמצים מומצא, שכן לדבריו הניח שמדובר בשם שנתנה לו המשפחה הנוצרית שהסתירה אותו, ובכוונה בחרה בשם פולני מאוד, על מנת להסוות יהדותו.
ברון לא ויתרה ושכנעה את אביה לבצע בדיקת DNA. לאחר התהליך העלתה הבדיקה מספר כיוונים לאילנות יוחסין עם השם שצ'יצקי. קורץ התרגש מהגילוי אודות בני משפחה רחוקים וחשב שכאן תם ההליך. אלא שברון לא הסתפקה בגילוי זה והפעילה גניאולוגית שבעזרת המידע שבידה ובאמצעות בדיקות ופילוחים שונים במאגר שמות קורבנות השואה של יד ושם, הגיעה לדף עד שמילאה אישה בשם שרה לסמן על אחיה- אברהם שצ'יצקי שנרצח בגטו ורשה ב-1942. לצד רישומו של אחיה, הוסיפה רישום נוסף של נספה: ברל, בנו בן השנתיים.
אלא שברל לא נספה. הוא כאמור נלקח על ידי משפחת נוצרית שקראה לו בולק, הגרסה הפולנית לשם ברל. אחרי המלחמה, העבירה המשפחה את בולק הצעיר לבית ילדים יהודי, שם רשמו את שמו באופן שונה, מה שהקשה על החיפוש.
איתור דף העד ממאגר שמות קרבנות השואה המקוון של יד ושם היווה פריצת דרך, שכן הגנאולוגית גילתה כי לסמן, שמילאה את דף העד, דודתו של קרוץ, יש בת המתגוררת בישראל- אסתי קיסילוב. ברון פנתה לקיסילוב, באותה העת אישה זרה לחלוטין, בבקשה לבצע בדיקת DNA ולמרבה ההפתעה נענתה בחיוב. התוצאות היו חד משמעיות: קיסילוב וקרוץ חולקים DNA כבני דודים ראשונים.
לאחר ההתרגשות והשמחה הגדולה מההבנה שיש לו בת דודה ביקש קרוץ להגיע לישראל על מנת לפגוש את בת המשפחה החדשה-ישנה. אלא שבתקופת הקורונה ישראל סגרה שעריה לתיירים ללא קירבה משפחתית מדרגה ראשונה, מה שהקשה על אישור כניסתו של קרוץ לארץ. ברון לא ויתרה ופנתה לרב דב ליפמן מארגון "יד לעולים" וכן לדני דיין, יו"ר יד ושם, ואלו סייעו לקרוץ להכנס לארץ.
המפגש בביתה של ברון במודיעין היה ארוע מרגש לכל הנוכחים "אני מתה מהתרגשות, לא ישנתי חצי לילה מרוב התרגשות, יש לי בן משפחה נוסף!" אמרה קיסילוב וחיבקה את בן דודה. "זה מדהים" אמר קרוץ, "עכשיו אני ממש יכול לומר שקיימת משפחה והייתה קיימת משפחת שצ'יצקי לפני המלחמה. אני שייך למשפחת
