חלק 2 (בלוג חלק 1: אוסף החפצים של יד ושם- עדות דוממת מתקופת השואה )
לאחר כמעט ארבעה עשורים שבהם מצאו החפצים את מקומם במורשת הזיכרון של יד ושם, ממלאים כעת חפצים תפקיד מפתח נוסף ביד ושם. באוסף החפצים של יד ושם מגוון רחב של כ-42,000 פריטים ששרדו את השואה, בהם חפצים אישיים, חפצי דת וחפצים ששימשו את היהודים במחנות. חלקם נוצרו בחיפזון, באמצעים מאולתרים, אחרים מפגינים תכונות אמנותיות, עדות לפאר שהתקיים לפני המלחמה בקהילות מסוימות, אך לכולם תפקיד חשוב בשימור זיכרון השואה.
מאז שנעשה אוסף החפצים לאוסף עצמאי בשנות התשעים, ממשיך האוסף להתרחב. במהלך 30 השנים האחרונות נוספו לאוסף כ-30,000 פריטים חדשים. את הגישה הפעילה של מחלקת החפצים מניעה תחושת דחיפות: " אנו יודעים שככל שעובר הזמן יהיה קשה יותר לאסוף חפצים נוספים, ובעיקר את הסיפורים המלווים אותם", הסביר מיכאל טל, מנהל מחלקת החפצים באגף המוזיאונים של יד ושם.
איסוף, שחזור, שימור
מחלקת החפצים מתמודדת עם מספר אתגרים. כל אובייקט נושא עמו ייחודיות ואתגר חדש.
ראשית, החפצים התקבלו ממקומות שונים, ומקורותיהם השונים מחייבים את הצוותים להכיר וללמוד על המקומות מהם מגיעים הפריטים. "כדי להבין את ההיסטוריה של המשפחה הקשורה לחפץ, חייבים הבנה היסטורית של המקום. ההיסטוריה של יהודי יוון שונה מאוד מזו של יהודי בלארוס", הבהיר טל.
קושי נוסף הוא מגוון החומרים. החפצים נוצרו בין היתר מזכוכית, עץ, מתכת או בד, ישנם אתגרים רבים הנוגעים לשימור החפצים המשתנים מחפץ אחד למשנהו. לכך נוסף אתגר האחסון. במחלקת החפצים ניתן למצוא פריטים זעירים כמו תליון או פריטים גדולים כמו ארון בגדים. "האוסף גדל ואתו גדל גם הצורך במרחב האחסון", הוסיף טל.
לאילוצים אלה יש להוסיף את העלות. עם זאת, המדיניות של יד ושם ברורה. המוסד נאמן למשימתו לשמר את הזיכרון לדורות הבאים. "איננו יכולים לדעת מה יעניין את ההיסטוריונים בעוד 30 שנה. לפיכך אנו לוקחים בחשבון שאיננו יכולים להחליט איזה חפץ חשוב או לא", ציין טל.
כוחו של אוסף החפצים
כיום, עם אוסף מרשים, הגדול מסוגו בעולם, שמה מחלקת החפצים של יד ושם למטרה למצות ממנו את המרב. החזון החדשני של חביבה פלד-כרמלי היה להתחקות אחר סיפורו של קורבן השואה הבודד באמצעות חפץ. מיכאל טל וצוותו ממשיכים במשימה, וכעת הולכים רחוק יותר: הם עמלים על למידה לא רק של סיפור החפץ הבודד, הספציפי, אלא גם אל למידת התופעה או ההתרחשות שמייצגת קבוצת חפצים.
"הגישה הנוכחית שלנו כבר לא מורכבת רק מניתוח החפץ לשם גילוי עברו של הפרט" הוסיף מיכאל טל " אלא מתפיסת החפץ כחלק ממערכת חפצים דומים וזיהוי המכנה המשותף של חפצים אלה. בעבר רצינו להבין מה יכול חפץ בודד לספר לנו על היחיד, על המשפחה. עכשיו אנחנו מנסים לגרום לקבוצה של חפצים לדבר יחדיו כדי לשפוך אור חדש על השואה".
כדוגמה הציג בפנינו מנהל מחלקת החפצים ביד ושם את משחקי השחמט: "באוסף שמורים כחמישה-עשר משחקי שחמט, שהגיעו מאנשים וממקומות שונים. אנו משערים שהיו עוד רבים, שלצערי לא הצליחו לשרוד את השואה. המספר הגדול באופן יחסי של משחקי שחמט השמורים באוסף גרם לנו להבין שהמשחק הזה שהיה מאוד פופולרי בקהילה היהודית, ליווה רבים מהיהודים בתקופה בה נרדפו ונשלחו ממקום למקום, בהיותו קל לנשיאה, וכי למרות הפחד והדיכוי, הם המשיכו לשחק והצליחו לרגעים "לברוח" בעזרת המשחק מהמציאות הקשה".
דוגמה נוספת היא ספרי מתכונים. באוסף קיימת קבוצת ספרי מתכונים שנכתבו במחנות על ידי אסירות. "כך התאפשר לנו להדגיש את התופעה הזו, המוכרת כיום - אסירות שכתבו ספרי בישול במחנות. זה היה כמובן בלתי אפשרי עבורן לבשל, אבל זו הייתה דרך עבורן להתמודד עם הרעב ועם הגעגועים, ובאופן פרדוקסלי, דיבור על מתכונים וכתיבתם העניק להן כוח".
"גם בחינת הטלאים הצהובים הרבים השמורים באוסף, אשר נחקרו לפי פיזור גיאוגרפי, אפשרה להעמיק את הידע בנוגע לסימון היהודים בשואה. סימון היהודים לא היה אחיד במראה, בחלק מהאזורים נדרשו היהודים להצמיד טלאי צהוב בצורת מגן דוד לבגדיהם, במקומות אחרים הטלאי הצהוב היה עגול ובמקומות אחרים סומנו היהודים באמצעות סרטי זרוע. סקירת המתנות הרבות שהמשיכו היהודים להעניק זה לזה, אפילו בשיאה של תקופת השואה, מתנות המעידות על יצירתיותם של מעניקיהן, על כך שידעו להכין מתנות קטנות כמעט מלא-כלום, ועל רצונם לשמור על כל מה שיכול היה לחבר אותם לחייהם הקודמים, למחוות היומיומיות הפשוטות וליקיריהם, שבמחשבותיהם מעולם לא עזבו אותם."
החיים הדיגיטליים של חפצי יד ושם
חפצים מוצגים בתערוכות מתחלפות ובתצוגות הקבע של יד ושם, אך מטבע הדברים, מחלקת החפצים של יד ושם לא יכולה להציג באופן קבוע את 42,000 הפריטים שבאוסף. המאמץ כיום הוא לחשוף את החפצים באמצעות תערוכות ומאגרי מידע וירטואליים: "אנו רוצים להציג כמה שיותר חפצים לקהל הרחב ולפתוח חלון ראווה לאוסף שלנו באמצעות האינטרנט" אומר טל. באתרי יד ושם באנגלית ובעברית יש תערוכות חפצים מקוונות בנושאים שונים, למשל התערוכה על משחקי השחמט או אינדקס הטלאים הצהובים.
לאחרונה (2020), לציון 75 שנה לשחרור מחנות ההשמדה והריכוז הנאציים העיקריים, עלתה תערוכה מקוונת של חפצים הקשורים לשחרור אושוויץ, מאוטהאוזן, דכאו ומרכזי הרג וריכוז אחרים שהקימו הגרמנים.
"חפצים אלו מספרים את סיפוריהם של גברים ונשים שחיו בתקופת השואה" סיכם טל "חלקם שרדו אותה, היתר נספו. קולם של רבים נכחד, אך חפצים אלה הם עדים, והפכו למספרי סיפורי גורלותיהם של הנספים."