מי את, קרולינה כהן?

האם התגלתה זהותה של בעלת התליון שנמצא בחפירות במחנה סוביבור?

בעשור האחרון נערכו חפירות ארכאולוגיות באתר מחנה ההשמדה סוביבור (פולין) בליווי יד ושם. את החפירות מנהלים וויטק מזורק (Wojciech Mazurek) מפולין, ארכאולוג רשות העתיקות יורם חיימי והארכאולוג איבר סחוטה (Ivar Schute) מהולנד. מטרתן הראשונית של החפירות הייתה איתור וחשיפה של מבני המחנה ותאי הגזים, אך בחפירות נחשפו בין היתר רציף הרכבת המקורי ופריטים אישיים רבים של קרבנות השואה. בפריטים יוצאי הדופן שנמצאו בעבר: דיסקיות מתכת שנקשרו לשרשראות לילדים, ובהן פרטים ליצירת קשר למקרה שהילדים יאבדו את דרכם.

לקראת סוף שנת 2016 חשפו החופרים במקום את שרידי הצריף לגזיזת השֵׂער שאליו הוכנסו הנשים לפני שליחתן לתאי הגזים, ונמצאו סיכות שֵׂער ותכשיטי נשים אישיים שהושארו שם לפני יותר מ-70 שנים. המבנה מוקם על "הדרך לשמים" – המסלול שהוביל את היהודים אל תאי הגזים. סיכות השֵׂער והתכשיטים שנחשפו ביסודות המבנה נפלו ככל הנראה אל מתחת ללוחות הרצפה ונותרו באדמת המחנה עד שנחשפו כעת.

עוד נמצאו בחפירות תליון מתכת מצופה זכוכית, ובו דמותו של משה רבנו האוחז בלוחות הברית ובצדו האחר קריאת "שמע", תליון בצורת מגן דוד ושעון נשים. תליון אחר, שצורתו משולש, עורר במיוחד את עניינם של החוקרים משום שהוא נשא פרטים מזהים: בצדו האחד הכתובת "מזל טוב" בעברית, התאריך 3 ביולי 1929 ושם העיר פרנקפורט על המיין בגרמנית, ובצדו האחר האות ה' ושלושה מגני דוד.

בסיוע חוקרים מיד ושם הצליח חיימי לשער למי היה שייך התליון. הוא פנה ליד ושם, ובעבודה מורכבת ומאומצת עלתה ההשערה שבעלת התליון היא קרולינה כהן אשר נולדה בפרנקפורט ב-3 ביולי 1929. חיימי בדק גם ברישום האוכלוסין בפרנקפורט וגילה כי רק ילדה יהודייה אחת נולדה ב-3 ביולי 1929 – קרולינה כהן. בבדיקה שערך ד"ר יואל זיסנווין, ראש "פרויקט חקר השילוחים" המקוון של המכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם, נמצא שמה של קרולינה כהן ברשימות שמות היהודים שהיו במשלוח מהעיר פרנקפורט למינסק ב-11 בנובמבר 1941. לא ידוע אם היא שרדה בתנאים הקשים של גטו מינסק, אך התליון שלה הגיע ממינסק לסוביבור בספטמבר 1943, עם חיסול הגטו, כאשר 2,000 מתושביו נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור. שם, בדרך לתא הגזים, נשמט תליונה של קרולינה כהן מידיה או מידי מכריה ונשאר באדמת המחנה עד שנתגלה.

בדיקה נוספת גילתה שתליון כמעט זהה היה שייך לנערה אחרת שנרצחה בשואה ושמה התפרסם בזכות יומן שכתבה במסתור בהולנד – אנה פרנק, שגם היא נולדה בעיר פרנקפורט. לאחר שפורסם בתקשורת על מציאת התליון, התקבלו כמה פניות של בני משפחות שמקורן בפרנקפורט, והן מסרו מידע מעניין על תליונים דומים בבעלותם של בני העיר שקיבלו אותם כשנולדו. כמן כן נוצר קשר עם קרובי מפשחה של קרולינה מישראל ומחו"ל.

ראש המרכז לחקר שואת יהודי פולין במכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם ואוניברסיטת תל אביב פרופ' חוי דרייפוס:

"הממצאים החשובים שנחשפו בחפירות באתר מחנה ההשמדה סוביבור הם תרומה חשובה לחקר השואה ומסייעים לנו להבין טוב יותר את שהתרחש בסוביבור, הן מבחינת תפקוד המחנה הן מבחינת הזהות והגורל של קרבנותיו. כך למשל התגליות האחרונות מאפשרות להתחקות על האופן שבו יהודים נשלחו מגרמניה לגטו מינסק, ומשם להשמדה בסוביבור, ושופכות אור על תהליך ההשמדה במחנה עצמו".

לדברי יורם חיימי, "חשיבות המחקר בסוביבור מתחזקת בכל עונת חפירות: בכל פעם שאנחנו מגיעים למקום, אנחנו חושפים חלק נוסף במחנה, מוצאים פריטים אישיים נוספים ומרחיבים מעט את הידוע לנו על המחנה. על אף ניסיונות הטשטוש של הנאצים ועוזריהם ונטיעת היער במקום, אנחנו מצליחים היום לשחזר ולהצליב עדויות עם הידוע לנו מניצולים ובכך לשמור על זכרם של האנשים שנרצחו שם. התליון שמצאנו ממחיש שוב את חשיבות המחקר הארכאולוגי במחנות ההשמדה. סיפורה המרגש של קרולינה הוא סיפורם של היהודים שהגיעו למחנה ונרצחו בו".

החפירות בסוביבור מתקיימות במימון ועדת ההיגוי הבין-לאומית להקמת אתר ההנצחה בסוביבור, בתמיכתה של אוניברסיטת תל אביב ובליווי של המכון הבין-לאומי לחקר השואה של יד ושם.