יהודי וירצבורג בתקופת השואה

ב-1933 חיו בווירצבורג 2,145 יהודים שהיוו כ-2 אחוזים מאוכלוסיית העיר. כשני שלישים מהם עסקו במסחר. הקהילה החזיקה שני בתי כנסת - אחד מהם ליוצאי מזרח אירופה - בית קהילה, מקווה ובית עלמין. רבנות מחוז וירצבורג הקיפה 18 קהילות; רב המחוז היה הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר. בקהילה פעלו שבע חברות צדקה ולצדן 15 קרנות לתמיכה בנזקקים. בווירצבורג פעלו סניפים...

במהלך פוגרום נובמבר המכונה ליל הבדולח, בלילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, ספגו יהודי וירצבורג מכה קשה. קרוב ל-1,000 אנשי אס-אה (SA ) פשטו על בתי היהודים בעיר, שדדו מהם דברי ערך והרסו את תכולתם. בתי מסחר יהודים נבזזו ונהרסו. בית הכנסת בווירצבורג לא הועלה באש, שכן היה סמוך לבניינים אחרים, אך תכולתו הוחרבה והועלתה באש. ספרי התורה נעלמו ולאחר...

בינואר 1939 אילצו השלטונות את רב מחוז וירצבורג, הרב ד"ר הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר שהיה עצור במחנה ריכוז, לעזוב את גרמניה. אחריו כיהן הרב ד"ר מנחם (מגנוס) ויינברג שהיה הרב האחרון של קהילת וירצבורג עד חיסולה.

בסוף נובמבר 1941 גורשו בפעם הראשונה יהודים מווירצבורג למזרח. ב-27 בנובמבר הם הועברו ברכבת נוסעים למחנה לאנגוואסר בנירנברג (Nürnberg-Langwasser), משם שולחו ב-29 בנובמבר לריגה שבלטביה. היה זה הגירוש הראשון של יהודים מגרמניה לריגה. המשולחים הגיעו למחנה יונגפרנהוף (Jungfernhof).

על פי הוראות הגסטפו בווירצבורג רוכזו בין 22 ל-24 באפריל 1942 כ-800 יהודים מ-19 נפות  ושלושה מחוזות (כ-80 מקומות יישוב) בפלאצשן-גארטן (Platz’schen-Garten) בווירצבורג לקראת ה"פינוי". למחרת, 25 באפריל, נדרשו 78 מיהודי וירצבורג להתייצב במקום ובערך בשעה שלוש אחר הצהרים יצאה רכבת הגירוש מווירצבורג ובקרונותיה 852 יהודים. הרכבת עצרה בבמברג (Bamberg) ואספה...