הקהילה היהודית בווירצבורג בראשית השלטון הנאצי

ב-1933 חיו בווירצבורג 2,145 יהודים שהיוו כ-2 אחוזים מאוכלוסיית העיר. כשני שלישים מהם עסקו במסחר. הקהילה החזיקה שני בתי כנסת - אחד מהם ליוצאי מזרח אירופה - בית קהילה, מקווה ובית עלמין. רבנות מחוז וירצבורג הקיפה 18 קהילות; רב המחוז היה הרב ד"ר שמעון (זיגמונד) הנובר. בקהילה פעלו שבע חברות צדקה ולצדן 15 קרנות לתמיכה בנזקקים. בווירצבורג פעלו סניפים של ההסתדרות הציונית, המזרחי, קרן היסוד, "צה-פאו" (CV , האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית), ברית חיילי החזית היהודיים, אגודות דת ליברליות וחרדיות, חברת "מקור חיים" ללימוד תורה, האגודה להכשרת אחיות רחמניות יהודיות, האגודה לתולדות ישראל וספרותו, לשכת בני ברית ואגודות נוער שונות. בבית הספר היהודי העממי למדו 143 תלמידים ובבית המדרש למורים למדו 100 תלמידים, מהם שבע בנות. הקהילה החזיקה מספר ספריות ציבורית ובכללן ספריית בית המדרש למורים שהכילה אוסף של כתבי יד עבריים ויהודיים יקרי ערך.