לפי קריאת הלב

ב-31 במאי 1943, בעת אקציה נרחבת להשמדת גטו לבוב, ירדה קבוצה גדולה של יהודים – 21 איש – לתוך מנהרות הביוב העירוניות בתקווה להינצל. במנהרה נקרו בדרכם של הנמלטים שני פקחים של מערכת הביוב - לאופולד סוחה וסטפן ורובלבסקי. סוחה, שעוד לפני המלחמה שהה לא פעם בבית כלא על גניבות והונאות קטנות, זיהה במצב שנוצר הזדמנות רווחית. הוא הזהיר את היהודים כי ליד הנהר מחכה להם מארב של המשטרה והציע להם להישאר במנהרות. סוחה, ורובלבסקי ונשותיהם סיפקו ליהודים את הנחוץ להם כדי לשרוד, וקיבלו מהם בתמורה תשלום נאה. עם הזמן התפתחו בין המסתירים למסתתרים יחסי אמון וקרבה. כאשר אזל כספם של היהודים המשיכו המצילים להסתירם ולכלכל אותם מכספם האישי. ליאופולד אף סייע ליהודים לשמור מסורת: הוא הבריח למנהרות סידורים אשר מצא באזור הגטו, ולקראת חג הפסח השיג עבורם שק תפוחי אדמה. את יום השחרור של לבוב, ה-27 ביולי 1944, חגגו הניצולים יחד עם מציליהם בביתו של סוחה. עד יום השחרור שרדו מתוך היהודים שהסתתרו בביוב במשך 14 חודשים - עשרה אנשים.

סיפורם של סוחה וּורובלבסקי מדגים את השינוי במניעים של חלק מן המצילים, אשר בתחילה ביקשו להפיק רווח ממעשה ההצלה, אך עם הזמן התמלאו חמלה כלפי הנרדפים. הם המשיכו במלאכת הצלת היהודים תוך סיכון חייהם וחיי קרוביהם, תוך שאינם מקבלים על כך תמורה ואף מממנים את המסתתרים בעצמם. יש לציין כי לצד זאת, ישנם סיפורי הצלה תמורת כסף אשר סופם היה טראגי – ברגע שאזל כספם של היהודים, הם גורשו או נמסרו לשלטונות.

"כמעט בכל יום מתגלים המסתתרים ומוצאים להורג. למשל, שלשום נתפס זיידל (בער) אברמוביץ' עם בנו (אחיו של הרשל). הוא נתן לנוצרי אחד עשרות אלפי מארק, וההוא בגד בו. יש גם מקרים אחרים שבהם האנשים נתנו את כל כספם, אבל עדיין הסגירו אותם לז'נדארמים."
מתוך יומנו של סולומון ז'וקובסקי, לוסוסנה, אוקראינה, אפריל 1943

מיכאילו ופולאגה סוויסטון מן הכפר קורוסטוב שבמחוז לבוב הסתירו אצלם את משפחתו של אהרון ווילף, מכרו של מיכאילו סוויסטון מהשנים שלפני המלחמה. היה זה סוויסטון שהציע למשפחת ווילף לעבור אליו מגטו סקולה. בתחילה שילם ווילף לסוויסטון על עזרתו, אך לאחר שאזל הכסף המשיכו בני הזוג סוויסטון לשמור ולכלכל את המסתתרים על חשבונם. היהודים המסתתרים שרדו עד ליום השחרור ואילו מיכאילו סוויסטון נרצח בידי הלאומנים האוקראינים בשנת 1946.

משפחת גרסימצ'יק מן הכפר שובקוב שבמחוז רובנו, אוקראינה, הסתירה ביוזמתו של אב המשפחה פאבל, את יסאק (יצחק) חומוט עם אשתו ובתם הקטנה במשך שנה וחצי, לאחר שנמלטו מגטו טוצ'ין. בתמורה מסר יסאק למציליו את שעון הזהב שלו, אותו החזירו לו המצילים לאחר השחרור.