הצלה תחת סיכון חיים
"אתמול בערב נוטרלה כנופיית בנדיטים יהודיים – שישה גברים ואשה, אשר הסתתרו בבית מס' 15 ברחוב פלדו... בנוסף, נעצרה עקרת הבית הלטבית אנה פולה אשר הסתירה יהודים בדירתה וסיפקה להם מזון. היא צפויה לעונש המגיע לה... מיד לאחר החקירה יוצא גזר דינם של היהודים ועוזריהם."
מתוך כתבה בעיתון לטבי מהוצאת הכוח הכובש "טביה", 25 באוגוסט 1944
אנה-אלמה פולה
עקרת הבית הלטבית אנה-אלמה פולה התגוררה עוד טרם המלחמה בריגה, בבית מס' 15 ברחוב פלדו. בין שכניה היהודים היה יסאק (יצחק) ונגה, חברו של בנה הצעיר.
בקיץ 1943, כאשר החלו הגרמנים בחיסול גטו ריגה, הצליחו כמה יהודים - כולל יסאק - להימלט, והוא הוביל אותם אל אנה-אלמה אשר הסכימה לקבלם ולהסתירם במרתף ביתה. היא הסתירה קבוצה של תשעה יהודים במשך שנה - עד אוגוסט 1944. בתה הבוגרת מרגריטה קסטרה סייעה לה באספקת מוצרי מזון עבור הפליטים כשהם מוסתרים בתוך עגלת התינוק שלה.
ב-24 לאוגוסט 1944, לאחר הלשנה של השכנים, פרצו הגרמנים לביתה של פולה. כל הנמצאים בבית – אנה אלמה, מרגריטה והיהודים המסתתרים – נאסרו. במהלך החקירה חזרו וטענו כל העצורים שלא היה למרגריטה כל חלק במעשי אמה וכי היא לא ידעה מאומה על פעולתה. לאחר עינויים אכזריים הוצאו אנה והיהודים להורג. ב-13 באוקטובר 1944, כעבור פחות מחודשיים, שוחררה העיר ריגה.
מידע נוסף
על אף שסכנה נשקפה לכל מי שהעז להציל יהודים בכל מקום, בשטחי ברית המועצות ופולין הכבושים סכנה זאת הפכה לקיצונית אף יותר. בשטחים הללו, העונש על מתן כל סיוע ליהודים היה הוצאה להורג, ולעתים קרובות לא רק של המציל בלבד אלא גם של כל משפחתו וסובביו.
מודעות על הוצאה להורג של ה-"עבריינים" התפרסמו בחוצות בכל רחבי השטחים הכבושים, לצד הפקודות האוסרות סיוע ליהודים.
"אזהרה!
מסיבות מסוימות שוב מצוין בזאת האיסור לקבל ז'ידים לבתים ולמקומות המגורים של האוכלוסייה הלא-ז'ידית. כל מי שביודעין נותן לז'יד מקלט, כולל קליטה לא חוקית, האכלה או הסתרה מחוץ לאזור מגורי הז'ידים - צפוי להיענש על פי פקודה מס' 3 של מנהל המשטרה למפקדה העליונה של האס. אס. ומשטרת הגנרל-גוברנמן בדבר הקמת אזורי המגורים לז'ידים מתאריך 10.11.1942 בעונש מוות.
...באחריות כל בעל בית, ראש וועד בית, בעל עסק, בעל נכס נדל"ן למגורים או תעשייה לוודא שז'ידים לא יוכלו למצוא מקלט בבתים או בחלקי הבתים השייכים להם..."
מתוך פקודת מפקד האס. אס. והמשטרה קצמן, 3 ביוני 1943, לבוב.
"מודעה!
בגין מעשה פשע האמור בסעיפים 1 ו-2 לפקודת המאבק בניסיונות פגיעה במשטר הגרמני... בתחומי הגנרלגוברנמן מתאריך 2.10.1943 (קובץ פקודות לגנרלגוברנמן מתאריך 2.10.1943, פרק 82 ע' 589), נידונים בזאת למוות בידי בית המשפט המיוחד של משטרת הביטחון והאס.דה. למחוז גליציה:
קוזיטיס פבלו, מישוב מלניה, בעוון השתתפות בארגונים בלתי-חוקיים...
...קרושקובסקה מריה לבית בובקובה מלמברג, בעוון הסתרת יהודים.
פייסטון מיכאל מלמברג, בעוון הסתרת יהודים.
סרומפסקי קזימז' מלמברג, בעוון לקיחת חלק בהסתרת יהודים.
קובלצ'יק זדיסלב מלמברג, בעוון הסתרת יהודים והשתתפות בארגונים בלתי-חוקיים.
נגורני יאן מקורצ'ב, בעוון החזקת נשק בלתי-חוקי.
סוש נסטיה לבית דיהצ'נקו מרודאניץ, בעוון הסתרת יהודים.
בקר גז'גוז' מלמברג, בעוון תמיכה בכנופיות והתנגדות לממשל.
יז'ק יוליה מלמברג, בעוון הסתרת יהודים.
סליהדובסקה גלינה לבית קלמנבסקה מלמברג, בעוון הסתרת יהודים.
מליהבסקה ויקטוריה לבית וילצ'ינסקה מלמברג, בעוון הסתרת יהודים.
יוזפק ברוניסלב מלמברג בעוון הסתרת יהודים.
יוזפק מריה לבית סליוביץ' מלמברג, בעוון הסתרת יהודים."
מתוך ספרה של ז'נה קוובה "אנושיות במעמקי שאול. התנהגותה של האוכלוסייה המקומית בגליציה המזרחית בשנות "הפתרון הסופי של השאלה היהודית", קייב, 2000