מידע למבקרים
שעות פתיחה:

יום א' - ה': 17:00-9:00

יום ו' וערבי חג: 14:00-9:00

יד ושם סגור בשבתות ובחגי ישראל

הכניסה למוזיאון לתולדות השואה תתאפשר רק לילדים מעל גיל 10. אין כניסה לתינוקות בעגלה או במנשא.

הוראות הגעה:

מלחמת העולם השנייה: פרק ראשון - עקרונות ומושגים

למורה:

בחטיבה זו נלמד על ההתרחשויות והאירועים המרכזיים החל מפרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 ועד לערב 'מבצע ברברוסה'.
ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין ומלחמת העולם השנייה החלה. בתוך פחות משנתיים, עד לראשית המערכה על ברית-המועצות ביוני 1941, הצליחו הגרמנים להשתלט על רוב ארצות אירופה. נורווגיה, דנמרק, בלגיה, צרפת, הולנד, יוגוסלביה ויוון נפלו לידיהם אחרי מערכות צבאיות מהירות וקצרות. בד בבד, חתמו מספר ארצות בדרום-מזרח אירופה על הסכמי בריתות עם גרמניה ונכללו באזור ההשפעה הנאצי.
המלחמה אפשרה לנאצים להתחיל להוציא לפועל את 'הסדר החדש' - תכנית מקיפה ורחבה שהתבססה על עיקרי האידיאולוגיה הנאצית, עליהם למדנו בחטיבה הקודמת. כפי שנראה, מטרתו של הסדר החדש הייתה לעצב מחדש את אירופה ולהקים בה מערכת פוליטית, מדינית כלכלית וחברתית שתחליף את הסדר הקיים. כיצד בא הדבר לידי ביטוי? כיצד הצליחו הגרמנים להתפשט במהירות באירופה וכיצד התפשטות זו השפיעה על היהודים ועל העמים האחרים?
על כל אלו, בתת החטיבה שלפניכם. תהליך הלמידה ילווה בטקסטים היסטוריים ובסרטונים מונפשים באנימציה.

'הסדר החדש' - עקרונות ומציאות

הסדר החדש (בגרמנית: Neuordnung) הינו הסדר הפוליטי והגיאוגרפי החדש שגרמניה רצתה לכפות על האזורים אותם כבשה ואותו תכננה ליישם לאחר ניצחונה במלחמת העולם השנייה.הסדר החדש התבסס על עקרונות האידיאולוגיה הנאצית. אידיאולוגיה זו, בדומה לאידיאולוגיות אחרות, ביטאה תפיסת עולם כוללת ורחבה, שהקיפה את כל תחומי החיים האזרחיים והמדיניים. היא הייתה מורכבת ממספר עקרונות מרכזיים ששולבו זה בזה והשפיעו אחד על השני. מטרת הסדר החדש הייתה להרוס את העולם הקיים ועל גבי הריסותיו לבנות עולם חדש, בהתאם לאידיאולוגיה. לעצב מחדש את אירופה ולהקים בה מערכת פוליטית, מדינית כלכלית וחברתית שתחליף את הסדר הקיים.

שני עקרונות מרכזיים באידיאולוגיה הנאצית אותם רצו הגרמנים ליישם ב'סדר החדש' היו- תורת הגזע ומרחב המחיה.
על פי תורת הגזע, ב'סדר החדש' חולקו עמי אירופה לגזעים עליונים, גזעים נחותים ואנטי גזע, אליו השתייכו היהודים. הגרמנים שאפו ליצור סדר חדש בכל מבנה האנושות, שבו היטלר יהיה בעל שליטה טוטליטרית בלעדית והגזע הארי הוא הגזע העליון, 'יוצר התרבות'. שאר הגזעים חולקו ל'נושאי התרבות', להם הועיד היטלר תפקיד מכובד אך לא מוביל בסדר החדש, ולגזעים נוספים שאמורים להיות עבדי הגזע העליון. לפי עיקרון האנטישמיות, שהיה מרכיב עיקרי באידיאולוגיה הנאצית, היהודים והרעיונות והאידיאולוגיות שהביאו איתם לעולם נתפסו כהרסניים וכאיום ממשי על האנושות, 'הורסי התרבות'. מתוך שכך בוודאי שאינם יכולים להתקיים בתוך הסדר החדש באירופה. גם העמים הסלבים והצוענים נתפסו בעיני הנאצים ככאלו 'שלא ראויים לחיות'.
עיקרון 'מרחב המחיה' מילא אף הוא תפקיד חשוב בסדר החדש. לפיו על גרמניה להבטיח לעצמה מרחב מחייה גיאוגרפי גדול ככל הניתן, בו יחיו בני הגזע הארי. מכיוון שקיומו של הגזע העליון יבוא על חשבון הגזע הנחות, השגת מרחב המחיה תהיה לכיוון מזרח וכמו כן תהיה כרוכה במלחמת קיום, בסופה יהפכו העמים הנחותים למשרתי העם הגרמני. בנוסף, השתלטות על מרחב המחיה תסייע גם במיגור המשטר הבולשביקי, המזוהה עם היהדות הבינלאומית.
בנוסף, כחלק מאותו סדר חדש, היטלר שאף לבנות את העולם החדש על בסיס מוסר אחר לחלוטין. לכן, בנוסף לשלילת הקומוניזם (הקומוניסטים, אויבי הנאצים, היו צריכים להירצח בו במקום, מכיוון שהאידאולוגיה הקומוניסטית הייתה מנוגדת לחלוטין לאידאולוגיה הנאצית), האידיאולוגיה הנאצית שאפה לבטל תפיסות עולם נוספות כגון סוציאליזם, ליברליזם, דמוקרטיה, שיוויון, ועוד, שזוהו כרעיונות יהודים ועמדו לדעת היטלר, בניגוד לעיקרון ההיררכי של הטבע.

פרוץ המלחמה ותחילת הכיבושים

מלחמת העולם השנייה שינתה את פני אירופה ופני העולם כולו. המלחמה נמשכה שש שנים, במהלכן התהוו בריתות, הופרו הסכמים, וצעדים מלחמתיים התרחשו במקביל ולצד המדיניות האנטי יהודית בארצות אירופה השונות.
את הלימוד על מהלכי המלחמה, בחטיבה זו ובשתי החטיבות הבאות, ילווה סרטון שיתאר על גבי מפה מונפשת את האירועים העיקריים במהלך המלחמה, החל מהפלישה לפולין בשנת 1939 ועד לכניעת גרמניה במאי 1945. בכל פעם נצפה בחלק הרלוונטי של המלחמה לשנים עליהן נלמד.

הסכמים של מדינות שונות עם גרמניה הנאצית

כפי שראינו בסרטון ביחידה הקודמת, מפרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 ועד לאמצע שנת 1940 הצליחו הנאצים לכבוש מדינות רבות באירופה, ביניהן – פולין, דנמרק, הולנד, בלגיה וצרפת. למרות הכישלון הצבאי של גרמניה אל מול הקרב עם בריטניה מיולי עד סוף אוקטובר 1940, ולמרות קיומו של סעיף על אי-תוקפנות בהסכם 'ריבנטרופ–מולוטוב' בין גרמניה הנאצית לברית המועצות, רצה היטלר לממש את חזונו האידיאולוגי ולכבוש את ברית-המועצות. הוא היה מודע לסיכון בהתקפה שכזו בזמן מלחמה עם בריטניה. הוא גם היה מודע לכך שיש סיכון שארצות הברית תיכנס למלחמה לצידה של בריטניה. לכן הוא החליט להציע ליפן מקום בברית הגרמנית והאיטלקית לשליטה עולמית. וכך, ב-27 בספטמבר 1940 חתמו גרמניה, איטליה ויפן - מדינות 'הציר' - על 'ההסכם המשולש'. ההסכם כלל, בין השאר, סיוע הדדי במידה ואחת משלוש המעצמות תותקף על ידי מדינה אחרת.
ארבע מדינות נוספות חתמו על הסכם עם מדינות הציר – הונגריה, רומניה, בולגריה ויוגוסלביה. המשטרים במדינות אלו היו בעלי אלמנטים פרו פשיסטיים ברמות שונות. שלוש המדינות הראשונות לקחו חלק בפעולות צבאיות של הציר עם כוחותיהן החמושים. ואילו ביוגוסלביה הופלה הממשלה הפרו-נאצית בהפיכה צבאית יומיים לאחר חתימת ההסכם עם גרמניה. הממשלה החדשה הכריזה על פרישתה מן ההסכם, מה שגרם לגרמניה להכריז על יוגוסלביה כמדינת אויב ולפלוש אליה ב 6 באפריל 1941. בנוסף למדינות אלו, חתמו על הסכם עם מדינות הציר עוד שתי מדינות נוספות שהיו בעלות ממשלות בובה (כינוי למדינה בה מתקיימת ממשלה אך היא אינה השולטת האמיתית אלא פועלת לפי הוראות כובש זר) – סלובקיה ומדינת קרואטיה עצמאית, שקמה לאחר שיוגוסלביה נכבשה ופורקה על ידי גרמניה באביב 1941. למרות היותן מדינות בעלות ממשלות בובה, הן פעלו באופן אקטיבי ועצמאי בכל הנוגע לרדיפות היהודים.

הונגריה הייתה המדינה הראשונה שנכנסה ל'הסכם המשולש', וחתמה עליו ב -20 בנובמבר 1940. מרבית ההונגרים רצו להחזיר לעצמם שטחים שנלקחו בעקבות הסכמים שנערכו לאחר מלחמת העולם הראשונה. בנוסף, רבים מהם גם הזדהו עם המדיניות האנטישמית של המשטר הנאצי. גם רומניה הצטרפה להסכם המשולש בנובמבר של אותה שנה. בתחילת המלחמה אמנם הייתה פרו-בריטית וחלק מבעלות הברית, אך ככל שהתקדמה המלחמה, ובעיקר כדי להימנע מפלישת ברית המועצות אליה, ובשילוב פעילות של גורמים פאשיסטיים במדינה, חתמה אף היא על ההסכם ב- 23 בנובמבר 1940. בשנות השלושים של המאה עשרים, התחזק כוחו של הפלג הימני בבולגריה. פלג זה ראה בחיזוק הקשרים עם גרמניה הזדמנות לסיוע מצידם להחזרתם השטחים הבולגריים שנלקחו מהם בתראקיה ומקדוניה. בולגריה חתמה על הסכם המשולש ב-1 במרץ 1941. יוגוסלביה מצאה את עצמה מוקפת במדינות שהיו חברות בהסכם עם גרמניה. מחשש שגרמניה תפלוש אליה בכל מקרה, חתמה ממשלת יוגוסלביה על ההסכם ב 25 למרץ 1941, אך עם הסתייגויות משמעותיות, כגון העובדה שהיא לא נדרשה לספק להן סיוע צבאי כלשהוא במידה וידרשו לכך. סלובקיה הצטרפה אל מעצמות הציר ב 24 בנובמבר 1940 ואילו מדינת קרואטיה העצמאית הצטרפה אליו כמה חודשים מאוחר יותר, ב-15 ביוני 1941.
כל מדינה חתמה על ההסכם מתוך אינטרסים שונים – הונגריה ובולגריה פעלו מתוך מניעים טריטוריאליים, רומניה ביקשה להגן על שטחה מפני פלישת ברית המועצות, ואילו יוגוסלביה שחתמה על ההסכם, הבטיחה לעצמה ריבונות ושלמות טריטוריאלית. ההסכם עם מדינות הציר הותיר בידי מדינות אלו מידה מסוימת של אוטונומיה פנימית ומראית עין של עצמאות, אך בפועל, הן הפכו לגרורות של גרמניה ולא יכלו לבטל הסכמים אלו.

עברו לפרק הבא: המדיניות האנטי-יהודית בפולין בחודשים הראשונים לכיבוש