למורה:
"בכל קהילה יהודית יש להקים מועצת-זקנים יהודית, אשר תורכב ככל האפשר מאישים סמכותיים והרבנים שנותרו. מועצת-הזקנים תמנה עד 24 גברים יהודים (בהתאם לגודל הקהילה היהודית). היא תישא במלוא האחריות שבמשמעות מלה זו, לביצוע מדויק, ולפי לוח הזמנים, של כל ההוראות שניתנו ויינתנו"
מתוך אגרת הבזק של היידריך, 21 בספטמבר 1939.
היודנראט שימש כגוף מתווך בין השלטון הנאצי לציבור היהודי בגטו ועליו הוטל להוציא אל הפועל את המדיניות הנאצית כלפי היהודים בגטו. הגרמנים השתמשו בגוף זה כאמצעי פיקוח פנימי. תפקידיהם היו רבים ומגוונים - חלקם הוטלו עליהם על ידי הממשל הגרמני וחלקם היו פרי רצונם לסייע ולעזור ככל שיכלו לציבור היהודי בגטו. ניגוד זה הובילו לקשיים בביצוע תפקידם ויצרו פעמים רבות מתח רב בינם לבין היהודים בגטו.
מה היו התחומים תחת אחריותם של חברי היודנראט? אילו דילמות ניצבו בפניהם בבואם לבצע את תפקידם? על כל אלו נלמד בתת חטיבה זו. תהליך הלמידה ילווה בטקסט היסטורי ובהרצאתה של פרופ' חוי דרייפוס.
שימו לב כי הנושא 'דילמות ודרכי התמודדות של היודנראטים' ירד במיקוד השנה. באפשרותכם להציג את הנושא בקצרה, במידה ויהיה בידכם זמן ללמדו, או לשלוח את התלמידים ללמידה אישית.
יודנראטים - תפקידים ותחומי אחריות
עם הכיבוש הגרמני בפולין, הורו הנאצים ליהודים להקים יודנראטים – מועצות יהודיות. דרישה זו מופיעה ב'איגרת הבזק' של ריינהרד היידריך, מה-21 בספטמבר 1939, בה עסקנו בחטיבה הקודמת. היודנראט שימש כגוף מתווך בין השלטון הנאצי לציבור היהודי בגטו ועליו הוטל להוציא אל הפועל את המדיניות הנאצית כלפי היהודים בגטו. הגרמנים השתמשו בגוף זה כאמצעי פיקוח פנימי. בתחילה נבחרו חברי היודנראט מקרב ההנהגה המקומית הקיימת, אך בהמשך, כאשר סירבו מנהיגים יהודים להתנדב לכך, מינו אותם הגרמנים באופן אקראי. עדין ניתן היה בחלק מן המקומות למצוא ביודנראט אנשי ציבור מוכרים.
יודנראטים - דילמות וקשיים
היודנראטים נאלצו לא פעם להתמודד עם דילמות ושאלות קשות בכל הנוגע לדרישות הגרמנים, בעיקר בנושאים הקשורים לחיי אדם. כך למשל הם התלבטו האם להיענות לדרישת הגרמנים להרכיב רשימת עובדי כפייה? האם לשבץ בה את הצעירים והבריאים יותר? האם לאפשר לעשירים לפדות עצמם בכסף שניתן יהיה להשתמש בו לאחר מכן לטובת הכלל? כיצד להתייחס לארגוני המחתרת שביקשו למרוד ולסכן בכך את הציבור בגטו? האם לאפשר הברחות מזןן לגטו? האם להישמע להוראות הגרמנים בכל הנוגע להרכבת רשימות המגורשים מן הגטו? לשאלות אלו ורבות אחרות כמובן לא היתה תשובה יחידה או נכונה, ופעמים רבות ספגה הנהגת היודנראט ביקורת רבה על דרך התנהלותה. גם ביחס לדילמות, היו מראשי היודנראט שניסו לדאוג לרווחת הציבור והיו כאלו שהעמידו את טובתם האישית וטובת מקורביהם בראש סדרי העדיפויות. על מקרה אחד מתוך רבים, חיים רומקובסקי מגטו לודז', נלמד ביחידה הבאה.
מקרה מבחן - חיים רומקובסקי בגטו לודז'
אחד מראשי היודנראט השנויים ביותר במחלוקת, עד היום, היה חיים מרדכי רומקובסקי, ראש היודנראט בגטו לודז'. רומקובסקי קיבל מהגרמנים סמכויות רבות. הוא הצליח להקים שורה של מוסדות שטיפלו בכל הנושאים הפנימיים של הגטו כגון - דאגה לדיור, חלוקת מזון, הפעלת מערכות סעד, בריאות, חינוך, אך במקביל הטיל את מרותו על תושבי הגטו והנהיג את גטו לודז' כשליט יחיד. גטו לודז' היה אחד מהגטאות היצרניים בתקופת השואה, זאת הודות למערך התעסוקה שהקים רומקובסקי. הוא ראה בעבודה למען הגרמנים פתח לקיום ותקווה להישרדות, והקים מערכת יצרנית של 'רזורטים' - בתי מלאכה - בהם הועסקו יהודי הגטו. המחשבה היתה כי ככל שהגטו יהיה בעל ערך ותועלת עבור הגרמנים, הוא יצליח לשרוד זמן רב יותר. לכן אפילו ילדים הועסקו בבתי המלאכה הללו. המשך קיום הגטו בכל מחיר הניע את רומקובסקי לקבל החלטות, חלקן קשות ושנויות במחלוקת, בתקופת הגירושים של יהודי הגטו אל מחנה ההשמדה חלמנו.
צפו בקטע שלפניכם -
