אישה מציירת על זכוכית במחנה העקורים שטטין שבגרמניה (לימים שצ'צ'ין, פולין)
תחרות שחמט שארגן מועדון התרבות היהודי במחנה העקורים וצלאר
מכירת עיתונים בלשכת התרבות שבמחנה העקורים פלדאפינג בגרמניה
כריכת ספרים במחנה העקורים שטטין שבגרמניה (לימים שצ'צ'ין, פולין)
מוכר העיתונים בלק אנשל במחנה העקורים לייפהיים, גרמניה
סצינה מתוך המחזה "חסיה היתומה", מחנה העקורים לנדסברג, גרמניה
פסל בעבודתו במחנה העקורים בגרמניה, לאחר המלחמה
מונטז' מתוך המחזה "כל טוב" של תיאטרון החובבים, מחנה העקורים פלדאפינג, גרמניה
סצינה מתוך המחזה "יזכור" בהשתתפות שחקנים מקבוצת הדרמה האזורית "הזמיר", מחנה העקורים לנדסברג, גרמניה
מכירת עיתונים במחנה עקורים, לאחר המלחמה
סצינה מתוך המחזה "יזכור" בהשתתפות שחקנים מקבוצת הדרמה האזורית "הזמיר", מחנה העקורים לנדסברג, גרמניה
חברי תאטרון "קצט" שנוסד במחנה העקורים ברגן בלזן בברגן-בלזן. "קצט" (בגרמנית - KZ) הוא קיצור של המילה "קצטניק", כינוי לאסירי מחנות ריכוז (Konzentrationslager).
עיתונים יהודיים מוצגים במחנה העקורים בברגן-בלזן. העיתון "Jüdische Gemeindeblatt" (עיתון הקהילה היהודית) יצא לאור בדיסלדורף. העיתון "אונדזער שטימע" (קולנו) הנראה בתצלום, הודפס בברגן-בלזן.
תוך זמן קצר התפתחו במחנות העקורים חיי תרבות עשירים. תרבות יהודית קמה לתחיה דווקא על אדמת גרמניה, ורבים ראו בעובדה זו ביטוי לנקמה אישית. עבור רבים מתושבי מחנות העקורים היו פעילויות תרבותיות בגדר שיקום רוחני, ואלה כללו בין היתר תזמורות ולהקות תאטרון. על הבמה הוצגו מחזות יהודיים קלאסיים, עובדו חוויות הגטאות ומחנות הריכוז, וניתן ביטוי לחלום על ארץ ישראל.
במהלך המלחמה נותקו היהודים כמעט כליל מכל מקור מידע וחסרו את האמצעים לבטא את דעותיהם. על כן מיד לאחר המלחמה החלה פעילות נמרצת של כתיבה יהודית. הדבר מרשים במיוחד לאור הקיצוב החמור בנייר ולאור העובדה שמכונות כתיבה כמעט ולא היו בנמצא.
הוצאתם לאור של עיתונים יהודיים במחנות העקורים, בייחוד ביידיש, הייתה בעלת חשיבות מיוחדת עבור השורדים. כמעט בכל מחנה עקורים היה עיתון ובו תוארו חוויותיהם של השורדים והופיעו מודעות חיפוש קרובים, מאמרים על ארועי תרבות, הודעות על חתונות ולידות, דיווחים פוליטיים ממחנות עקורים וחדשות מהעולם - ומארץ ישראל בפרט.