בחודשים הראשונים לאחר תום המלחמה היו במחנות העקורים ילדים מעטים מאד מתחת גיל חמש. רק 3% משורדי השואה היו ילדים ונערים בין הגילים 6-17. רוב השורדים איבדו את כל משפחתם, ועם תחושות האובדן והבדידות התחזק רצונם להקים משפחות משלהם. וכך, לאחר השחרור היה במחנות העקורים גל מיידי של נישואין. בחלק מהמחנות היו גם טקסי נישואין קבוצתיים, לעתים בין שורדים ממדינות שונות. בין השנים 1946-1948 היה שיעור הילודה במחנות העקורים הגבוה בעולם. אחד האתגרים החשובים בתקופה זו היה מתן טיפול רפואי ליילודים ולאמהותיהם הצעירות, טיפול שניתן בשיתוף עם ארגוני סיוע.