עבור רוב השורדים היתה הזהות היהודית נושא קיומי אחרי השואה. אימי השואה גרמו להם להבין שלא יוכלו להמשיך להתקיים בתור מיעוט בלתי רצוי. היה רק פתרון אחד לבעיה זו - ציונות. במחנות העקורים היתה הציונות דומיננטית, יחסית לזרמי מחשבה פוליטיים אחרים. ניתן להסביר זאת בעובדה שהציונים היו היחידים שהציגו מצע רעיוני שנראה הגיוני אחרי זוועות השואה. בנוסף לכך, הציונים היו מאורגנים ופעילים. בוועידה הציונית הראשונה של מחנות העקורים בבוואריה אחרי המלחמה, הוצגה הדרישה לחסל את הפזורה היהודית באירופה על ידי העלאתה המהירה לארץ ישראל. כמו כן הושמעה ביקורת חריפה על הגבלת ההגירה לארץ ישראל על ידי הבריטים.