הצלת יהודים בידי יהודים בבלגיה בתקופת השואה

ההתקפה על רכבת המשלוח העשרים ממחנה מכלן לאושוויץ

ב-19 באפריל 1943, יצאו יורה ז'ורז' ליפשיץ, רופא יהודי, וחבריו לקבוצה מחתרתית בלגית, ז'אן פרנקלמון ורובר מייסטריו, לפעולה עצמאית. הם החליטו לעצור רכבת גירוש. היה זה טרנספורט מספר 20, שיצא ממחנה מכלן לאושוויץ ובו 1,631 יהודים. כשבידיו פנס ואקדח עצר יורה את הרכבת. מייסטריו פתח את דלתות אחד הקרונות ואִפשר ל־17 יהודים לברוח, כשבד בבד השומרים הגרמנים פתחו באש. הייתה זו ההתקפה היחידה על רכבת גירוש. במהלך 1944 נעצרו השלושה. ז'אן ורובר שרדו את המחנות. יורה הוצא להורג בפברואר 1944 במחנה ברנדונק שבבלגיה.

תקיפה זו של רכבת מגורשים היתה מקרה התקיפה היחיד באירופה על רכבת שילוח של יהודים. בריחות מרכבות גירוש בעת נסיעתן בתחומי בלגיה נפוצו מאז המשלוח ה-16 באוקטובר 1942. מהמשלוח העשרים עצמו נמלטו 231 יהודים, 23 מהם נספו מיריות שומרי הרכבת. הפעולה הייתה קטנה בהיקפה ובהצלחתה, אך נקשרו אליה גם הבריחות האחרות והיא הפכה לאגדה.

מחתרת ה-CDJ ('הועד להגנת היהודים') בבלגיה

היוזמה להקמתו של הארגון היתה לנוכח ההחמרה במצבם של היהודים בבלגיה מיולי 1942. בספטמבר החל ה'ועד להגנת היהודים' בפעולתו המעשית. לוועד היו קשרים בארגוני המחתרת הכלליים בבלגיה וכן ב-AJB (איגוד היהודים בבלגיה) ולפיכך מילא תפקיד מרכזי במכלול פעולות ההצלה וההתנגדות שהתנהלו בבלגיה במהלך 1942-1944. הוועד הצליח ליצור קשר עם גורמי כנסייה ואחרים, עסק בגיוס כספים ופעל בעיקר בכל הקשור בהסתרת יהודים. מחלקת הילדים של הארגון בשיתוף עם ה'ועד הלאומי למען הילד' בראשות איבון נווז'ן הביאה להסתרתם של כ-4000 ילדים.